המאבק המתמשך ברפורמה בהתפתחות הילד

בסיבוב הקודם של המאבק ברפורמה בהתפתחות הילד, שהחל לפני כחמש שנים, התריעה החברה הישראלית לריפוי בעיסוק שוב ושוב שהמערכת אינה ערוכה לביטול מסלול ההחזרים וכי יישום חפוז של הרפורמה על גב ההורים והמטפלים, ללא תוספת אמיתית של בכוח אדם ותשתיות, יחריף את זמני ההמתנה ויפגע בילדים – בדיוק כפי שאכן קרה.
ד"וח נציבות קבילות הציבור קבע כבר ב‑2021 שהרפורמה בהתפתחות הילד נכשלה, כשמספר התלונות והנתונים על תורים ארוכים רק הלכו וגברו, ואילו ב‑2025 עצמו מגדיר משרד הבריאות את המהלך ההוא כ“רפורמה שלא צלחה” ומשיק תוכנית חדשה כ־חמש שנים לאחריה.
כתוצאה מן הביקורת הציבורית, מהמאבק המקצועי ומהדיונים הקשים בוועדת הבריאות נדחה היישום המלא של ביטול ההחזרים שוב ושוב, והרפורמה "נתקעה" לשנים – עיכוב שאִפשר להציף את הליקויים, להוכיח בדיעבד את צדקת האזהרות שהעלינו אז, ולהיערך לסיבוב הנוכחי של המאבק מתוך ניסיון מצטבר ועמדה מקצועית מחוזקת.
בשבעת החודשים האחרונים, מאז פורסמה הרפורמה הנוכחית, מנהלת החברה הישראלית לריפוי בעיסוק מאבק עיקש נוסף מול מקבלי ההחלטות סביב אופן יישומה, מתוך דאגה עמוקה לזכויות הילדים והוריהם ולזכויות נשות המקצוע בתחום.
בניירות עמדה ובהשתתפות בדיונים בכנסת התריעה החברה כי יישום מואץ של הרפורמה ללא תשתית מספקת, זמני המתנה סבירים ופתרונות רציפים עלול להביא לפגיעה בלתי הפיכה בהתפתחותם של ילדים, וקראה לעיגון זמני המתנה בחקיקה ולעבודה משותפת ומתמשכת עם משרד הבריאות וקופות החולים כדי להבטיח טיפול מקצועי, רציף ונגיש לכל ילד הזקוק לריפוי בעיסוק.
שבנו והדגשנו כי ההסתמכות על הגדלת תקנים אינה מתיישבת עם מחסור היסטורי של מרפאים בעיסוק במערכת הציבורית. קיים מחסור של מאות תקנים למרפאות בעיסוק בתחום התפתחות הילד בקופות החולים. מחסור זה מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לזמני ההמתנה הארוכים. לא מצאנו בתכנית המוצעת התייחסות מספקת להגדלת היצע התקנים באופן שיאפשר קיצור משמעותי בתורים.
טענו כי הישענות על ההסכמים האחרונים לשיפור שכר מקצועות הבריאות אינה רלבנטית, באשר אלה תלויי היקף המשרה ומרבית המטפלות אינן עובדות בהיקפי משרה שיביאו לשיפור שכרן לפי ההסכמים. הסבנו את תשומת הלב כי בעבר, היעזרות קופות החולים בשירותי טיפול חיצוניים לקופה (על ידי מרפאות בעיסוק בהסדר או פרילנסריות או כל שיטה אחרת), יצרה תנאים מגבילים בחוזים אחידים, אשר פגעו בחופש העיסוק ובפועל החריפו את המחסור בכוח אדם מקצועי זמין למתן טיפולים. משכך, דרשנו כי תנאי השכר וההעסקה המוצעים כיום על ידי הקופות למרפאות בעיסוק, המועסקות הן בקופות החולים והן במסגרת יחידות התפתחותיות, צריכים להיות מפוקחים גם על ידי משרד הבריאות.
עמדתנו, שהוגשה למשרד הבריאות והוצגה גם בפני וועדות הכנסת וחברי הכנסת, היתה ועודנה כי לפני העברת עוד תקציבים בלתי צבועים לקופות החולים והפסקת מנגנון ההחזרים וכתוצאה מכך פגיעה אנושה בציבור המטופלים, יש להקדים ולהבטיח הוכחת ירידה משמעותית בזמני ההמתנה לתורים, באמצעות חיזוק השירות הציבורי, על ידי הוספה משמעותית של תקנים ושיפור משמעותי בשכר הבסיס (ללא קשר להיקף המשרה), שיפורם של תנאי העבודה, לרבות התנאים הסביבתיים ביחידות להתפתחות הילד.
  • לקריאת הערותינו לקול הקורא שפירסם משרד הבריאות בנושא עדכון הרפורמה בהתפתחות הילד, לחצו כאן.
  • לקריאת עמדתנו לוועדת הבריאות להצעה לבטל את מסלול ההחזרים בתחום התפתחות הילד, לחצו כאן.
  • לקריאת התייחסותנו לתשובות שר הבריאות לשאלות שעלו בדיוני וועדת הבריאות, לחצו כאן.
  • לקריאת הערותינו לטיוטת מבחני התמיכה שפרסם משרד הבריאות לחלוקת תמיכות של משרד הבריאות בקופות חולים המרחיבות את השירותים הניתנים למבוטחיהן בתחום התפתחות הילד, לפי חוק יסודות התקציב, לחצו כאן.
  • לקריאת עמדתנו התומכת בקריאה הדחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד, כפי שהובאה בוועדת העבודה והרווחה, לחצו כאן.
  • לקריאת עמדתנו בדבר מוכנות המערכת ליישום הרפורמה, כפי שהובאה בוועדת הבריאות, לחצו כאן.
לאור העובדה כי משרד הבריאות לא זז מעמדתו, על אף שנציגיו הודו בדיונים כי הפעימה הראשונה לא תשפר את זמני ההמתנה, החברה הישראלית לריפוי בעיסוק חברה ל- 25 ארגונים נוספים בפנייה בהולה לשר הבריאות לבצע שינויים דחופים ברפורמה להתפתחות לפני שיהיה מאוחר. לקריאת המכתב המשותף לחצו כאן.
המכתב שימש בסיס לעתירה לבג"ץ שהגישו ארגון "נכה לא חצי בן אדם" ועמותת שליו, נגד שר הבריאות חיים כץ וקופות החולים. העתירה מבקשת להטיל צו על תנאי שיקפיא את הרפורמה וקיום דיון דחוף בנושא, "מאחר שהרפורמה החלה לאחר דחיות רבות ובהיעדר מסוגלות של קופות החולים לתת את השירותים הנדרשים בהתפתחות הילד בשל היעדר מטפלים, היעדר זמינות תורים ותשלום זעום עבור מטפלים ובכך אינם מצליחים לגייס מטפלים, הגם שהענף בחוסר אדיר ועצום של אנשי מקצוע פרא-רפואיים מיומנים".
המאבק שעדיין לא תם, משלב פעולה ציבורית, ייצוג מקצועי וגיבוי למטפלות.ים ולמשפחות בשטח, ומונע מתפיסה ערכית של מערכת התפתחות הילד כזכות בסיסית שהמדינה מחויבת להבטיח באופן שוויוני בכל מקום ובכל מגזר. נמשיך לפעול למען בריאות הילדים, למען מקצוע הריפוי בעיסוק והעוסקות.ים בו.

הערות שוליים