גיליון מיוחד בנושא עשייה מקצועית בריפוי בעיסוק בישראל סביב מלחמת חרבות ברזל
גיליון זה נחתם בימים הסמוכים ליום השנה לשבעה באוקטובר, כאשר עודנו חשופים באופן יום-יומי לאירועים טראומטיים מתמשכים, בצל תקופה רוויית אתגרים לאומיים ואישיים. השנה האחרונה נתנה אותותיה על כלל האוכלוסייה שחוותה שינוי תכוף של סביבות, תפקידים ועיסוקים וחיפוש אחר שגרות ועיסוק משמעותי דיו, שיסייע בתחושת הזהות העיסוקית שהתערערה לרבות ורבים מאיתנו. כמי שיודעות לנתח ולזהות חסמים ומאפשרים שיתמכו מעורבות והשתתפות בעיסוקים, רוחב תפקידנו כמרפאות בעיסוק בעת הזאת, בלט כפליים.
גיליון זה, המיוחד לעשייה המקצועית והמחקרית של מרפאות בעיסוק במצבי חירום, שם במרכזו את ההתמודדות האישית, המקצועית והקהילתית עם טראומה קולקטיבית והשלכותיה על התפקוד. הוא מבקש להאיר את תפקידם הייחודי והחיוני של נשות ואנשי המקצוע, במתן מענה הוליסטי לצרכים המורכבים של אנשים וקהילות בתקופות של אי-ודאות ושיבוש השגרה. לצד זאת, גיליון זה הוא עדות לכוחם של שיקום, של תקווה ושל תקומה, כפי שהם באים לידי ביטוי בעשייה הקלינית בשטח, ביצירתיות, בכוחות ובתהליכים פורצי דרך.
המאמר הפותח מציג יישום מודל התערבות ריפוי בעיסוק מוקדמת, קצרת מועד וממוקדת תפקוד המותאמת ליחידה משולבת צבאית וטיפולית. הכותבים שירלי אדיר-פאביס, ד"ר ישראל קריגר, ד"ר מיכל ליפשיץ ושני ולוביק-שושן מסבירים את הבסיס התיאורטי להתערבות הכולל את מודל העיסוק האנושי (MOHO) ועקרונות הטיפול בחיילים עם תגובות קרב (קרבה, מיידיות וציפייה). מודל זה, שפורסם בכתב העת הזה ב-2015 כמודל תיאורטי (גינדי ועמיתים, 2015), הופעל לראשונה בשטח השנה, לנוכח מצב הלחימה. יישום המודל מדגיש את תפקידם המכריע של מרפאים בעיסוק בשלבים המוקדמים של החשיפה לטראומה, יכול לצמצם פגיעה תפקודית לטווח הארוך, לקדם איכות חיים ולסייע בהבניית החוסן האישי.
בגיליון זה הוספנו מדור מיוחד – יומן מלחמה, המוקדש לעשייה הקשורה באופן ישיר למלחמה. מאמר ראשון במדור: השקט שבתוך הסערה – מיזם "החדרים השקטים" מאת שמעונה לב-און, ד"ר סיגל וקס, ג'וש ישי-וואס מלדה, חנה ימין שרקי, יעל יושעי ואושרת נחמיאס, מתאר מיזם שפותח בשיתוף פעולה של המטה הארצי של הריפוי בעיסוק במשרד הבריאות, בשיתוף עם ג'וינט-ישראל מעבר למגבלות, ובהפעלה של עמותת בית איזי שפירא. במיזם הוקמו סביבות רב תחושתיות ומרחבים שקטים, המלווים על ידי מרפאות בעיסוק, בבתי המלון שבהם שהו האנשים שפונו מביתם, במטרה לספק מרחב רגוע לאנשים במצבי חירום, לתמוך בבריאותם של המפונים, לשפר את רווחתם האישית, איכות חייהם ותפקודם.
במאמר השני במדור: קבוצת תמיכה לוויסות רגשי עבור נשים בהריון ולאחר לידה בצל המלחמה, מאת יסמין בר יוסף, מתארת הכותבת קבוצה שהתקיימה במרפאת בריאות נפש האישה בקופת החולים "כללית", עבור נשים החשופות למלחמה ומפונות מבתיהן בתקופת ההיריון ולאחר הלידה. הקבוצה העניקה לנשים כלים לוויסות חרדה, לחיזוק הקשר עם העובר או התינוק והתייחסות לתפקוד העיסוקי, תוך מתן תמיכה נפשית וחברתית בצל המצב הביטחוני.
גם המדורים הקבועים בגיליון זה יוחדו לעשייה בעת המלחמה. במדור הטכנולוגיה והאינטרנט – חדשנות מתוך משבר: יזמות ושימוש בכלים דיגיטליים בריפוי בעיסוק, מיטל קרני בוכמן, שי מילוא, תניה חיימוביץ וד"ר קרן רוז, בעריכת ד"ר סיון רגב, תיארו את מערכת "קוגנישיין". הכותבים תיארו את ההתאמות הטכנולוגיות לצרכים בשטח והשימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים כדי לסייע בהתמודדות עם אתגרי התקופה ולתמוך בתהליכי שיקום וקידום תפקוד.
במדור נקודת ראות – חשיבה מן המרפסת, מאת ד"ר ורד שפיר קיסר וד"ר יעל מזור, בעריכת ד"ר תמר פלי, נבחנת העבודה המשותפת של מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים בהקשר של המציאות הטראומתית המשותפת. המאמר מתמקד בשיתוף הפעולה בין המקצועות, שנועד לתת מענה כוללני ואינטגרטיבי במצבי חירום, מתוך הבנת הצרכים הרגשיים והתפקודיים של הפרטים והקהילות בתקופות של טראומה וחירום.
במדור ממבט אישי בעריכת רונית לבנה, מובאות שתי נקודות מבט ייחודיות על האתגרים המורכבים שזימנה התקופה למטפלים. אורנה כוכב מתארת את החוויה האישית של התמודדות עם הטראומה של המאורעות והעקירה מן הבית, בעוד אפרת גפן פרירא משתפת על תפקיד המטפלים בעיצומה של ההתמודדות הקולקטיבית עם המציאות המשותפת של המלחמה. שני הסיפורים מציעים הצצה לתוך עולמן האישי והמקצועי של המטפלות, השרויות בדואליות של תפקיד המטפל יחד עם חוויית ההתמודדות האישית שלהן.
לסיום, אנו שמחות להציג את נייר העמדה "התערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילות", שכתיבתו הושלמה בזמן האחרון. המסמך נולד מתוך מגמות בתוך המקצוע שקדמו למלחמה וקיבלו משמעות נוספת בשנה האחרונה עם הרחבת הצרכים בשטח. נייר העמדה, שבריכוזן ועריכתן של שני שפע קוגן ושרה גת, ובשיתוף עם נתי אולינקי, ד"ר ענת גולוס, שי פוקס אנידג׳אר, ד"ר סיון רגב, אריאלה שטנגר וד"ר כנרת שרפי, נועד להרחיב ולהעמיק את הידע על חשיבותה של התערבות הריפוי בעיסוק ברמת הקהילה. המסמך מדגיש את תרומת הקהילה לבריאותם ולרווחתם של האנשים שבה, ומיועד למרפאות בעיסוק, לציבור הרחב ולקובעי מדיניות, במטרה להעלות את המודעות להשפעתן של התערבויות קהילתיות על איכות החיים והרווחה.
את הגיליון אנו חותמות בצער גדול וכאב עמוק, לאחר חודשים של תקווה וציפייה לשובה של כרמל גת ז"ל, עמיתה אהובה, מרפאה בעיסוק בנפשה. בגיליון זה לא נוכל עוד לקוות ורק לכאוב את מותה האכזרי, ההפך הגמור מאופייה חפץ החיים, ערכי האמונה באדם שדגלה בהם ועשייתה למען האחר גם בשבי הנורא. כרמל, כולנו מבכים את מותך ומחזקים את אהובייך. תנצב"ה.
נסיים בתקווה ובתפילה משותפת לשלומו ולשובו בשלום של קית' סיגל, מרפא בעיסוק, המצוי עדיין בשבי החמאס החל מהשבעה באוקטובר, ולשובם בשלום של כלל החטופים והחטופות, החיילים והמפונים. שנשוב במהרה לימים של שגרה ושקט.
ד"ר סיון רגב, עורכת ראשית של ה-IJOT, ijot2.il@gmail.com
ד"ר גילי חטר ישי, עורכת משנה של ה-IJOT, ghertsman@gmail.com
ד"ר ליאת גפני-לכטר, עורכת אורחת בגיליון, lgafni@bu.edu
מקורות
גינדי, ש', גלילי, ג', אדיר-פאביס, ש', מגן, א' וולוביק-שושן, ש'. (2015). תפקיד הריפוי בעיסוק בהתערבות בתגובת קרב ביחידה צבאית. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 24(4), H204-H188 .
מרפאות בעיסוק במצב אסון לאומי – קולות ראשונים מהשטח. (2023). כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 32(3), 36H145-H1.
הערות שוליים
-
בראשית ג', י"ז-י"ט
-
א. ד. גורדון מכתב לגליקין [מנהל חוות מגדל. אב"צ], מגדל, ט"ז סיון תרע"ב
