התערבות ריפוי בעיסוק בטראומה בשלב האקוטי בקרב הורים וילדים במלונות מפונים מעוטף עזה: תיאור מקרה

תקציר

מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר הציבה את מדינת ישראל בפני אתגר חסר תקדים, שבו ילדים רבים ומשפחות רבות חוו טראומה תוך ניתוק מסביבתם הטבעית וממקורות התמיכה שלהם. מצב זה יצר צורך דחוף במענה טיפולי מקיף, שיתמקד הן בהיבטים רגשיים והן בהתמודדות עם השפעות פיזיולוגיות והתפתחותיות של הטראומה. כחלק מן המענה הראשוני, נשלחו צוותי מקצועות הבריאות, ובהם מרפאות בעיסוק, להעניק תמיכה למפונים ששהו במלונות בכל רחבי הארץ. בשל הידע של המרפאות בעיסוק בתהליכי ויסות עצמי והבנה של ההשלכות במצבי טראומה על התפקוד הפיזי, הרגשי והחברתי, הייתה להן אפשרות לתרום לתהליך ההתאוששות של הילדים ובני משפחותיהם. מטרת מאמר זה היא להציג את פרויקט ההתערבות שנערך בקרב משפחות אלו, תוך תיאור המהלך הטיפולי הייעודי שפותח כדי לתת מענה לצרכים הדחופים שעלו בשטח. ההתערבות נעשתה במרחבים שונים בתוך המלונות והייתה בשבועות הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר. ההתערבות, שהייתה קצרה וממוקדת, כללה שיח עם ההורים, מתן מידע פסיכו-חינוכי על ההשלכות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של טראומה, עבודה מבוססת תחושה וגוף, וכן חיזוק הכוחות והמשאבים המשפחתיים. המאמר כולל תיאור מקרה הממחיש את יישום ההתערבות בפועל. ההתערבות מדגימה את יכולתו של הריפוי בעיסוק לתרום בתגובה ראשונית לטראומה בשלב האקוטי, באמצעות מענה מותאם להיבטים של ויסות עצמי, חיזוק הקשרים המשפחתיים ובהתמודדות עם השלכות הטראומה. מסקנות הפרויקט מדגישות את החשיבות של פיתוח התערבויות מותאמות בתחום זה, לצד הרחבת הידע וההכשרה של מטפלים בריפוי בעיסוק לטיפול בילדים ובמשפחות שנפגעו מטראומה, הן במצבי חירום והן בשגרה.

 מסרים מרכזיים

• ריפוי בעיסוק במצבי חירום – יישום עקרונות טיפול בריפוי בעיסוק בטיפול קצר מועד לילדים ולמשפחות שנפגעו מטראומה בשלב האקוטי.
• ההקשר המשפחתי בטיפול בילדים נפגעי טראומה – הקשר עם ההורים הוא גורם מגן מרכזי בהתמודדות של ילדים עם טראומה.
• התערבויות מבוססות תחושה וגוף בקרב ילדים נפגעי טראומה – עשוי לתמוך ולסייע בוויסות מערכת העצבים המרכזית.

בכתיבת המאמר נעשה שימוש בטכנולוגיית AI לצורך שיפור הניסוח.

תודה לסיועה של רעות קוממי בכתיבת המאמר.

Abstract

The terrorist attack of October 7th presented Israel with an unprecedented challenge, in which a vast number of children and families experienced significant trauma while being displaced from their natural environment and sources of support. This situation created an urgent need for a comprehensive therapeutic response that addresses both the emotional and physiological-developmental impacts of trauma. As part of the initial response, healthcare professionals, including occupational therapists, were deployed to provide support to evacuees staying in hotels throughout the country. Occupational therapists, with their expertise in self-regulation processes and their understanding of the effects of trauma on physical, emotional, and social functioning, had the opportunity to contribute to the recovery process of children and their families. The aim of this article is to present the occupational therapy intervention project conducted with these families, describing the tailored therapeutic approach developed to address the acute needs that emerged in the field. The intervention took place in various spaces within the hotels and was implemented during the first weeks following October 7th. This brief and focused intervention included conversations with parents, psychoeducational guidance on the physiological and behavioral consequences of trauma, sensory- and body-based interventions, and the reinforcement of family strengths and resources. The article includes a case study illustrating the implementation of the intervention. This intervention demonstrates the potential contribution of occupational therapy in the immediate response to trauma, by providing targeted support for regulation, strengthening family connections, and addressing trauma-related challenges. The project’s conclusions highlight the importance of developing tailored interventions in this field, as well as expanding the knowledge and training of occupational therapists to work with children and families affected by trauma, both in emergency situations and in routine care.

https://doi.org/10.55134/hzn7k53b

למאמר המלא