התערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילות

נייר עמדה

מבוא
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי מקבוצת מקצועות הבריאות. במהותו עוסק המקצוע בקידום בריאות ואיכות חיים באמצעות מעורבות בעיסוקים משמעותיים. מרחב העשייה המקצועית מתקיים בכל מקום שבו אנשים חיים ופועלים (ועדת המתע"מ המחודש, 2016). מרפאות בעיסוק בארץ ובעולם עובדות עם פרטים, ארגונים וקהילות במגוון מסגרות. נייר עמדה זה יתאר את פעילותן של מרפאות בעיסוק כאשר הקהילה היא מוקד ההתערבות, כלומר ה"לקוח" מקבל השירות והפרט הוא חלק ממנה.

קהילה (Community) מוגדרת ככלל התושבים ביישוב או באזור מסוים, קבוצת אנשים בעלי עניין משותף המקיימים קשרים ופעילויות משותפות לאורך זמן. קבוצה חברתית בעלת מאפיינים משותפים, כמו מיקום גאוגרפי, שלטון, היסטוריה, תחומי עניין, קבוצה באינטרנט המאוגדת בנושא משותף בפורום ובקבוצות דיון (מילוג – מילון עברי אינטרנטי).

מרפאות בעיסוק פועלות בקרב קהילות מודרות מבחינה בריאותית ועיסוקית בגילאים שונים. דוגמאות לכך הן: קהילות במעמד סוציו-אקונומי נמוך, מהגרי עבודה ופליטים ובמצבים של התמכרויות, אבטלה, אלימות (Scaffa & Reitz, 2020). בעבודתן עם קהילות, מרפאות בעיסוק מסייעות בזיהוי צורכי הקהילה הייחודיים, ובהתאם לכך מנגישות מידע, מייעצות, מדריכות, מסנגרות, יוזמות, מלוות ומנהלות פרויקטים קהילתיים. כל זאת תוך שיתוף פעולה עם צוותים רב מקצועיים.

תמיכה ברעיון שיש צורך במרפאות בעיסוק בעבודה עם קהילות התקבלה על ידי הארגון העולמי של המרפאות בעיסוק שהצהיר כי מרפאות בעיסוק עובדות לא רק עם יחידים, אלא גם עם קבוצות, אוכלוסיות וקהילות בסביבתם הטבעית. זאת על מנת לחזק השתתפות בעיסוקים ולקדם בריאות של חברי הקהילה, לבנות קהילות ולסנגר עליהן (World Federation of Occupational Therapists; WFOT, 2019).

התיאוריה והמחקר שבבסיס מקצוע הריפוי בעיסוק מלמדים כי הבריאות נתמכת ונשמרת כאשר חברי הקהילה מעורבים בעיסוקים בחיי הקהילה שלהם. לכן מרפאות בעיסוק עוסקות בין היתר בשימור ובשיפור השתתפות חברי הקהילה, כלומר במעורבותם בפעילויות המביאות ליחסי גומלין ברמת הקהילה (אתר משרד הבריאות, ועדת המתע"מ המחודש, 2016;AOTA, 2020 ).

המעבר לחשיבה ולעשייה במודלים קהילתיים, בנוסף למודלים הרפואיים במסגרת ההתערבות בריפוי בעיסוק עבור קהילות, הוא תוצאה של הרחבת מושג הבריאות. ב-2001 הרחיב ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization, WHO) את המושג: "בריאות" ממצב של היעדר מחלה למצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית (WHO, 2001). מודלים קהילתיים שהתפתחו בעקבות זאת מדגישים את חשיבות הנגשת שירותי ריפוי בעיסוק לחברי הקהילה בסביבת חייהם הטבעית וכן היכרות עם מקצוע הריפוי בעיסוק והעלאת המודעות לתרומתו. מרפאות בעיסוק המעורבות בעשייה מקצועית במסגרות קהילתיות מגוונות פועלות בשיתוף עם גורמים מקצועיים נוספים.

התערבות עבור קהילות נתמכת על ידי העיקרון המנחה של אחריות חברתית-חינוכית, כפי שמתואר בקוד האתי של מקצוע הריפוי בעיסוק. עיקרון זה מצדד ביישום ובהנגשה של מידע עדכני לידיעת הציבור ובכך תורם לבריאותם ולרווחתם של אלו הזקוקים לשירותי ריפוי בעיסוק. בהתאם לכך, למרפאות בעיסוק יש גם אחריות חינוכית להכשרת הדורות הבאים, על מנת לכונן קהילה מקצועית ויציבה (הוועדה המקצועית העליונה לריפוי בעיסוק, יוני 2015).

נייר עמדה זה נכתב על מנת להגדיר ולקדם את הידע על חשיבותה של התערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילות ותרומתה לבריאות ורווחה של קהילות והפרטים שבתוכה בקרב ציבור המרפאות בעיסוק, הציבור הרחב וקובעי מדיניות.

מטרות נייר העמדה:
1. הגדרת המושגים הבסיסיים המתייחסים להתערבות ריפוי בעיסוק עם קהילות.
2. תיאור התרומה הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק עבור קהילות.
3. תיאור מרחב העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק עבור קהילות: שלבי ההתערבות, מודלים ליישום,

אסטרטגיות וכלי הערכה.
4. ביסוס הידע בתחום באמצעות הצגת דוגמאות לריפוי בעיסוק עבור קהילות וקידום בריאות.
5. העלאת המודעות לתחום ריפוי בעיסוק עבור קהילות בקרב מרפאות בעיסוק, סטודנטיות לריפוי

בעיסוק וקובעי מדיניות בתחום הבריאות, החינוך והרווחה.
6. הרחבתם ופיתוחם של שירותי ריפוי בעיסוק במסגרות קהילתיות שאין בהן שירותים אלו.

הגדרת מושגים בסיסיים לתחום
למושג קהילה משמעויות שונות עבור אנשים שונים ולכן בספרות המקצועית מצויות הגדרות שונות, המספקות נקודת מבט רחבה הנותנת ביטוי לעושר ולגיוון שלו. המושג כולל התייחסות לסביבה הטבעית של האדם, היכולה להתייחס הן להקשר הפיזי כגון מקום גאוגרפי, אזור מגורים משותף ומרחב ממשי, והן להקשר חברתי. קהילה יכולה לכלול התייחסות לאוסף של אוכלוסיות משתנות ומגוונות הכולל אנשים, קבוצות, רשתות וארגונים שונים, שבקרבם מתקיימים יחסים בין-אישיים. חברי הקהילה לרוב חולקים תרבות, ערכים, נורמות, מטרות, נקודות מבט ושאיפות משותפות. כמו כן, מפתחים מבנה חברתי לאורך זמן המספק תחושת שייכות ומחויבות (Fazio, 2017; Scaffa & Reitz, 2020; WFOT, 2019) לדוגמה, קהילה של עובדים זרים ומבקשי מקלט החיים בעיר מסוימת. לקהילה פוטנציאל ליצור לחבריה ערכים ונורמות שעימם יזדהו ובכך יבטאו שייכות, משמעות ומחויבות זה לזה (שדמי, 2006). יש שמוגדרות גם תת קהילות בתוך קהילות גדולות 2022) Egan & Restall,) לדוגמה, קהילת האימהות בתוך קהילת העובדים הזרים.

אוכלוסייה (Population) – ציבור גדול של אנשים שאינם בהכרח מכירים זה את זה, אבל חולקים לפחות מאפיין אחד משותף כגון: גיל, מיקום גאוגרפי, מגדר, זהות אתנית, השכלה ומצבי סיכון בריאותיים (AOTA, 2020; Scaffa & Reitz, 2020). אוכלוסיות כוללות יותר אנשים משכוללות קהילות, לדוגמה תושבי עיר מסוימת )2022Egan & Restall, ).

קבוצה (Group) – אוסף של יותר משני אנשים בעלי מאפיינים או מטרות משותפות. קבוצה היא קטנה דיה על מנת לאפשר אינטראקציה, אשר לרוב מתרחשת לפרק זמן ממושך ובאופן כזה שכל פרט משפיע על זולתו ומושפע ממנו ( (Brown & Pehrson, 2019לדוגמה, קבוצת התעמלות שנפגשת פעם בשבוע לאימון. בעוד שקבוצה היא חד ממדית וחד תחומית, קהילה הינה רב ממדית ורב תחומית והתקשורת בין חברי הקהילה אינה מתרחשת רק בממד אחד (כגון וואטסאפ או מפגש פנים אל פנים), אלא בכמה ממדים, כאשר תחומי העניין המשותפים הם רבים ולא ספציפיים (שדמי, 2006).

ריפוי בעיסוק עבור קהילות (Community occupational- based practice) מתייחס לשירותים הניתנים על ידי מרפאות בעיסוק בשיתוף עם חברי הקהילה במסגרות קהילתיות. שירותים אלו מתמקדים באיתור, במניעת ובצמצום פערים תפקודיים ועיסוקיים של חברי הקהילה. מרפאות בעיסוק מתווכות לחברי הקהילה ידע מקצועי ומתייחסות לעוצמות ולמשאבים של הקהילה (;Scaffa & Reitz, 2020
(Wittman & Velde, 2001.

ריפוי בעיסוק עבור קהילות יכול להתקיים בדרכים מגוונות במטרה להרחיב שירותים קיימים ו/או לפתח שירותים חדשים. תפקיד המרפאה בעיסוק עשוי להסתיים במצב שבו חברי הקהילה פיתחו תחושת קהילתיות, התחייבות ויכולת לפתור בעיות וגישה למשאבים ובכך הם מסוגלים לבנות ולשמר שירותים באופן עצמאי community built))(Wittman & Velde ,2001) .לעיתים היוזמה להתערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילה עולה על ידי מנהיגים בקהילה שמזהים צורך בפתרון בעיות הנוגעות לחבריה ולקידום השתתפות קהילתית (Community centered initiative) ( Scaffa & Brownson, 2005; Scaffa & Reitz, 2020)).

מרפאות בעיסוק יכולות לפעול לעיצוב ולשינוי הקשרים חברתיים, פוליטיים וכלכליים של הקהילה על מנת לסייע בהשגת מטרותיה, כאשר הדגש הוא על בריאות הקהילה מלבד בריאותו של הפרט (Community level). לדוגמה, קידום חקיקה בנושא נגישות השירות על מנת לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות; מעורבות מרפאות בעיסוק בכתיבת תקנות נגישות במשרד החינוך לדוגמה, עבור הנגשת טיולים וביקורים במוזיאונים לתלמידים Scaffa & Brownson, 2005; Scaffa & Reitz, 2020)).

התרומה הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק עבור קהילות
מקצוע הריפוי בעיסוק נשען על ההנחה הבסיסית כי יש יחסי גומלין בין השתתפות בעיסוקים, בריאות ורווחה אישית (Hocking, 2014). ריפוי בעיסוק עבור קהילות מתמקד במגוון העיסוקים של חברי הקהילה ובהם פעילויות יום-יום, משחק, לימודים, פנאי, עבודה והשתתפות חברתית, תוך הסתכלות רחבה על מיומנויות ותפקודי חברי הקהילה ועל הסביבות שבהן הם פועלים וחיים.

מטרת העל של העשייה המקצועית של מרפאות בעיסוק במתן השירות עבור קהילות היא הגברת השתתפות של הקהילה במארג החיים, כך שהפרטים בה והקהילה ככלל יחוו שיפור בבריאות, רווחה אישית ואיכות חיים (AOTA, 2020). מטרה זו נובעת מתוך תפיסה של קידום צדק עיסוקי (Occupational Justice). זהו עיקרון הומניסטי ועל פיו לכל הפרטים יש הזכות להשתתף באופן שווה בעיסוקים מעשירים ובעלי משמעות, הכוללים השתייכות חברתית ומשאבים לשם שביעות רצון, בריאות וצרכים חברתיים .(Kronenberg, Algado, & Pollard, 2005)

צדק עיסוקי מבוסס על הצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות המכירה בזכות האוניברסלית של כל בני האדם לעסוק בעיסוקים ולהשתלב בפעילות היום-יומית של החברה, ללא קשר לגיל, ליכולת, למגדר, למעמד חברתי או להבדלים אחרים .(Nilsson & Townsend, 2010)
שירותים קהילתיים ממלאים תפקיד מכריע בקידום צדק עיסוקי (רצון, 2015; AOTA, 2020). לעיתים קרובות אנשים מתמודדים עם אתגרים במימוש זכויותיהם לקבלת שירותי בריאות בשל חסמים שונים – אישיים, גאוגרפיים, תרבותיים או כלכליים (Hyett et al., 2016). כך לדוגמה, הקמת משחקיית הורה-ילד בקהילה עבור משפחות ללא גישה למרכזים מסוג זה מקדמת צדק עיסוקי, על ידי צמצום פערים עיסוקיים ביכולת להשתתף בפעילויות יום-יומיות ומשחק. עוד דוגמה היא הקמת משחקיות התפתחותיות למפונים מביתם במצבי חירום, לדוגמה עבור משפחות שנעקרו מבתיהן עקב מלחמה (נייר עמדה לשעת חירום, 2023). זאת ועוד, התערבות בריפוי בעיסוק המאפשרת שוויון הזדמנויות עבור קהילות, משמשת זרז לשינוי חברתי בכך שחברי הקהילה מקבלים הזדמנות להיות תורמים ויצרניים בחברה שבה הם חיים (Whiteford et al., 2018).

אחד היתרונות המרכזיים בריפוי בעיסוק עבור קהילות הוא היכולת להשפיע על קבוצות גדולות יותר בקרב האוכלוסייה וכתוצאה מכך לאפשר את צמצום עלויות הטיפול. יתרון זה מאפשר גם להנגיש את השירות לקבוצות אנשים המתקשים לצרוך שירותי בריאות, לדוגמה לתושבי פריפריה. פיתוח שירותים בריפוי בעיסוק עבור קהילות שעד כה לא קיבלו שירות זה, עשוי לתרום להכרת המקצוע ונחיצותו, ולהגביר אפוא את הדרישה להרחבתם של השירותים האלה Scaffa & Reitz, 2020)). פיתוחם של שירותים אלו מחדד את הצורך בהגדלת תקנים ובהקצאת משאבים ברמת קובעי המדיניות.

מרחב העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק עבור קהילות

התערבות של מרפאות בעיסוק נועדה לקדם השתתפות ואיכות חיים של חברי הקהילה. קידום ההשתתפות אינו בהכרח קשור לקיומה של מגבלה כלשהי, אלא יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות כמו בהרחבת ידע עבור חברי הקהילה (ראו נספח 1).

בהתאם לכך נבחרים מודלים, גישות ושיטות התערבות מבוססים ראיות מחקר, המתאימים להשגת מטרות ההתערבות. העבודה עבור קהילות כוללת מגוון דרכים ואסטרטגיות התערבות כמו ייעוץ, הדרכה ומתן חוות דעת מקצועית לחברי הקהילה, למסגרות וארגונים, בהתאם לצרכים הייחודיים של הקהילה. תהליך מתן השירות כולל כמה שלבים (תרשים 1): הערכה, קביעת מטרות ויעדים, התערבות ומדידת תוצאות ונעשה כולו בשיתוף עם חברי הקהילה, אנשי צוות וספקי שירות אחרים. התהליך מתמקד בקביעת סדרי העדיפויות של הקהילה וכולל זיהוי ובחירה של פעילויות ועיסוקים מועדפים עבורם (ועדת המתע"מ המחודש, 2016). כל זאת נעשה תוך הבאה בחשבון של סדרי העדיפויות של כל המעורבים בתהליך ועל ידי חשיבה מקצועית ושימוש בניתוח פעילות שהינו כלי ייחודי למקצוע.

התערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילות כוללת כמה שלבים (תרשים 1):

1. זיהוי הצורך בהתערבות קהילתית

הפניה לשירות/היוזמה למתן שירות ריפוי בעיסוק עבור קהילות יכולה להגיע ממקורות שונים ומגוונים, ביניהם: גורם רפואי/טיפולי (לדוגמה הפניה של אחות טיפת חלב לקבוצת ליווי התפתחותי המונחית על ידי מרפאה בעיסוק); גורם אחר (ארגון או יחיד) הקשור לקהילה, לרבות פנייה של חבר/י קהילה, צוותים ממקצועות הרווחה, החינוך ועוד. במקרים רבים התוכניות מתחילות לפעול כתוצאה מצורך המזוהה על ידי גורמי מפתח בקהילה הפונים לבקש שירות ריפוי בעיסוק עבור הקהילה (לדוגמה עובדות סוציאליות שעובדות עם נשים מוכות במקלטי חירום), ראו תרשים 1.

מרפאות בעיסוק יוזמות הרחבה של שירותי הריפוי בעיסוק עבור הקהילות כאשר הן מזהות צורך של הקהילה במסגרות שבהן הן פועלות. לדוגמה עבודה מערכתית בתוך בתי הספר הרגילים באמצעות מודל ניטור והיוועצות. כמו כן, במקרים רבים מרפאות בעיסוק יוזמות פיתוח שירותים חדשים "יש מאין" עבור קהילה ספציפית בהתאם לצרכיה, במקום שבו אין שירות ריפוי בעיסוק, לדוגמה מרכזי תמיכה במוסדות אקדמיים עבור סטודנטים עם לקות למידה; מיזם "החדרים השקטים" לאוכלוסיות בחירום במלחמת "חרבות ברזל".

מרכיב ייחודי בהתערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילה הוא יצירת שירותים חדשים, לדוגמה באמצעות פרויקטים שפותחו במסגרת האקדמיה ומשמשים מקום הכשרה קלינית לסטודנטים או באמצעות מחקרים אקדמיים. התהליך דורש הן מן הסגל והן מן הסטודנטיות ראייה רב מערכתית, מודעות ורגישות לנושא הרב תרבותי. המכנה המשותף למיזמים הוא עירוב של אנשי קשר בתוך הקהילה ומחוצה לה עם הצוותים והארגונים הפעילים בקהילה (רצון, 2015). כמה מן הפרויקטים פורסמו ויכולים לשמש כראיות מחקר מבוססות להתערבויות אלו (לדוגמה, גולדבלט ורוזנבלום, 2011; ולדמן-לוי ווינטראוב, 2009; טל, 2014; Golos & Freiman, 2021). כמו כן, מחקרים שנעשו בארץ בקרב סטודנטים לריפוי בעיסוק הראו על יעילות השימוש במודלים של פיתוח שירותים חדשים בריפוי בעיסוק במסגרת ההכשרות הקליניות (Gat & Razon, 2014; Golos & Tekuzener, 2021).

תרשים 1. שלבי ההתערבות בריפוי בעיסוק עבור קהילות

2. הערכת צרכים עבור קהילות
הערכת הצרכים היא תהליך של איסוף מידע שיטתי על בריאות הקהילה. תהליך זה נועד לשם זיהוי ותעדוף צורכי הקהילה ומתן מענה מותאם (Altschuld & Witkin, 2000; Witkin & Altschuld, 1995).

הערכת הצרכים כוללת התייחסות לגורמים מסייעים ומגבילים הקשורים בחברי הקהילה, סביבתם (פיזית, תרבותית, חברתית, וירטואלית), משאביהם, עיסוקיהם השונים וכן ביחסי הגומלין ביניהם. כל זאת בהתייחסות לזיהוי ובהגדרת סדרי העדיפויות של חברי הקהילה (Scaffa & Reitz 2020). לשם הערכת צרכים עבור קהילות יש מודלים שונים. במסמך זה נדגים את תהליך הערכת הצרכים באמצעות מודל שלושת השלבים Witkin & Altschuld, 1995)) הכולל: חקירה (Pre-Assessment), איסוף מידע (Assessment) והפקת תועלת (Post-Assessment).

שלב א: Exploration) Pre-Assessment)
בשלב המקדים המרפאה בעיסוק יחד עם אנשי מפתח מתוך הקהילה אוספת מידע ראשוני לשם מיפוי הצרכים, קביעת סדרי עדיפויות ומיקוד גישות ונושאי ההתערבות. במהלך שלב זה המרפאה בעיסוק מעריכה את צורכי חברי הקהילה, לומדת על אודות הקהילה והקשריה הסוציאליים והמדיניים ובכלל זה הבנת מטרות הקהילה והחזון שלה, אוכלוסיות היעד הנכללות, תוכניות ומשאבים קיימים וצרכים שאינם נענים ) Altschuld & Witkin, 2000; Witkin & Altschuld, 1995;). בשלב זה ייבחרו השיטות וכלי ההערכה שישמשו בשלב הבא.
כאשר הקהילה המוגדרת גדולה ניתן להגדיר אוכלוסיות יעד/אוכלוסיות מטרה בתוך הקהילה, שאיתן עובדים באופן מעשי בתקופה ספציפית. לדוגמה, התערבות שנעשית רק עם הצוות החינוכי בבית הספר המשפיעה על כלל קהילת בית הספר (Scaffa & Reitz, 2020).

שלב ב: Assessment ((Data gathering
מטרת שלב זה היא איסוף המידע בפועל מן המוקדים שהוגדרו, לשם הבנת הפער והצרכים בשטח. המרפאה בעיסוק וצוות מתוך הקהילה מגדירים את מרחב העבודה, לוחות הזמנים, התקציב והמשאבים הדרושים. בשלב זה אוספים נתונים ומנתחים ממצאים. ההערכה תיעשה באמצעות שימוש בכלי מדידה שונים ובדרכים מגוונות כגון: תצפיות, אבחונים פורמליים ובלתי פורמליים, ראיונות, קבוצות מיקוד, שאלונים לדיווח עצמי ודיווח של אנשי מפתח בקהילה. לעיתים מתעורר צורך לבנות או להתאים כלי מדידה עבור קהילה עם מאפיינים ספציפיים. הערכה של מרפאה בעיסוק עבור קהילות יכולה להיערך באופן מדורג. לדוגמה, תחילה הערכת צרכים באמצעות שימוש בשאלונים ושיחות בלתי פורמליות בכמה מעגלים ועם אנשי מפתח בקהילה. בהמשך, במידת הצורך ייעשה שימוש בכלי סינון ו/או שלב מעמיק של הערכה.

שלב ג: Post-Assessment ( (Utilization
מטרת שלב זה היא לגבש פתרון לצרכים שעלו על סמך המידע שנאסף בשלב שקדם לו. על פיו נקבעות מטרות לטווח ארוך ולטווח קצר, סדרי עדיפויות לקראת ההתערבות, זיהוי פתרונות פוטנציאליים והשוואה ביניהם. בשלב זה נבנית תוכנית התערבות, נבחרות גישות התערבות, שיטות מדידה וכלי מדידה לבחינת תוצאות ההתערבות. כמו כן, ייעשה שיתוף המידע לחברי הקהילה. בהתערבות עבור קהילות המטרה לטווח ארוך מכונה מטרת על (Goal) והיא מתארת שינוי רצוי של צורך קיים, שהוא כעין חזון חברי הקהילה. מטרה זו אינה בהכרח מדידה, אך בת ביצוע וניתנת להשגה וכן מכוונת לעיסוק, לפעילות או לתפקיד. היעדים (Objectives) הם מטרות לטווח קצר, מוגדרים, מדידים (בזמן, מיקום, כמות משתתפים וכדומה), ניתנים לביצוע וקובעים פעולות הנחוצות להשגת מטרת העל.

3. יישום תוכנית ההתערבות
בשלב זה מיושמת תוכנית ההתערבות שנבנתה על סמך ממצאי ההערכה. תהליך ההתערבות בריפוי בעיסוק עבור קהילות יכול לכלול שימוש במגוון אסטרטגיות (טבלה 6 במתע"מ) ובסוגי התערבויות שונים (טבלה 8 במתע"מ). במסמך זה יושם דגש על שימוש באסטרטגיות של קידום בריאות ומניעה.

אסטרטגיות ליישום
קידום בריאות (Health promotion) מוגדר כאסטרטגיית מפתח של בריאות הציבור, המשלבת תמיכה חינוכית, חברתית, פוליטית, סביבתית או מוסדית בפעולות ובמצבים התומכים בבריאות פרטים, קבוצות או קהילות Scaffa & Reitz, 2020)). אסטרטגיה זו התפתחה כתוצאה משינויי דפוסי התחלואה והתמותה בעולם, במקביל להרחבת מושג הבריאות למצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה ולא רק היעדר מחלה. שינוי דפוסים אלו גרם להעברת המיקוד מטיפול במסגרות רפואיות למניעת מחלות טרם הופעתן. קידום בריאות הינו תהליך המאפשר לאנשים להגביר את שליטתם בבריאותם ולשפרה. על מנת להגיע למצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית מלאה, אדם או קבוצה חייבים להיות מסוגלים לזהות ולממש שאיפות, לספק צרכים ולשנות או להתמודד עם הסביבה (WHO, 2001). קידום בריאות נעשה במטרה למנוע מחלות או מגבלות או פגיעה ביכולת הביצוע והתפקוד בקרב חברי הקהילה. תהליך זה נעשה על ידי הפחתת הסיכוי או שכיחות גורמי הסיכון למגבלה או מניעת החמרה של מחלה כדי לשפר את הבריאות ואת איכות החיים. בריפוי בעיסוק אסטרטגיה זו מניחה היעדר מגבלה ביכולת הביצוע/תפקוד והיא מבוססת על יצירת התנסויות שמטרתן לעודד הסתגלות וביצוע בהקשרים טבעיים של חיי היום-יום. לדוגמה, פיתוח קורס התפתחות הילד להורים לילד ראשון; איתור ומניעה לתינוקות במסגרת טיפות חלב (ועדת המתע"מ המחודש, 2016).

תוכניות של קידום בריאות עבור קהילות יכולות להתבצע באמצעות סוגי התערבות שונים, ראו נספח 1. לקידום בריאות כמה עקרונות: (א) התייחסות כוללנית לאורך החיים למצבי סיכון ומניעה בשלבי הבריאות והחולי השונים; (ב) תפיסה אקולוגית הדוגלת ביצירת סביבה המאפשרת בריאות מרבית לאוכלוסייה; (ג) שימוש בשיטות רב תחומיות לעידוד בריאות (כגון: טכנולוגיה, תקשורת, חינוך, חקיקה, הקצאת משאבים, שינויים ארגוניים, פיתוח קהילתי, טיפול אישי ועוד); ו-(ד) העצמה ברמת הפרט והקהילה (משרד הבריאות: https://www.gov.il/he/departments/general/health-promotion).

מניעה (Prevention) מוגדרת כפעולה שננקטת מבעוד מועד כדי להוריד את הסיכון להישנות או להתפתחות של אירוע או מצב, או להפחית את הנזק שעלול להיגרם אם אירוע כלשהו יקרה. בבריאות הציבור מניעה מתייחסת להורדה של הסיכון למחלה או מגבלה או החמרה במחלה קיימת, כדי להגדיל בריאות ואיכות חיים (Scaffa, 2020). בריפוי בעיסוק אסטרטגיה זו מכוונת למתן מענה לאנשים עם או ללא מגבלה המצויים בסיכון לבעיות בביצוע עיסוקי/תפקוד, במטרה למנוע התפתחות גורמים מעכבים (ועדת המתע"מ המחודש, 2016).

יש שלוש רמות של מניעה: (א) מניעה ראשונית, מתמקדת באנשים בריאים שיש להם פוטנציאל להיות בסיכון לבעיית בריאות מסוימת. למעשה קידום בריאות הוא מניעה ראשונית, בטרם נוצר מצב מסכן. מניעה זו עבור קהילות יכולה לכלול לדוגמה ייעוץ בנושא ישיבה נכונה מול מחשב לאנשי הייטק.
(ב) מניעה שניונית, מתמקדת בטיפול במגבלה בשלבים המוקדמים שלה כדי למנוע סיבוכים או מגבלות נוספות. מניעה זו עבור קהילות תכלול לדוגמה התערבות עבור קהילות מוחלשות ובסיכון ואלו עם הדרה עיסוקית, כגון משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. מניעה בשלבים האלה משמשת פעמים רבות גם כאיתור והתערבות בשלב מוקדם, במטרה להפחית צורך בפנייה לשירותי ריפוי בעיסוק ועשויה לחסוך עלויות לטווח הארוך; ו-(ג) מניעה שלישונית, מתמקדת בהתערבות לאחר אבחנה, כדי למנוע מגבלה או סיבוכים אחרים (Scaffa & Reitz, 2020).

דרכי ההתערבות
התערבויות בריפוי בעיסוק כוללות את השימוש בעיסוקים ובפעילויות, שיטות ומטלות מכינות, חינוך ואימון, סנגור והתערבות קבוצתית. התערבויות אלו נעשות על ידי המרפאה בעיסוק ובשיתוף פעולה עם הקהילה. ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק בקהילות יכולה להתבצע בשני אופנים: טיפול ישיר וטיפול עקיף. טיפול ישיר מבוצע על ידי מרפאות עיסוק עבור קהילות; טיפול עקיף מבוצע באמצעות הדרכה/חינוך, ייעוץ, ניטור או היוועצות עבור חברי הקהילה וגורמים נוספים (ועדת המתע"מ המחודש, 2016).

בהלימה לכך, שירות ריפוי בעיסוק עבור קהילות מתקיים גם ברמה מערכתית – עבודה בשיתוף קובעי מדיניות כגון: משרד הבריאות, ארגונים, עמותות, רשויות מקומיות. האמונים על מתן שירות לאוכלוסיית היעד. כגון: ייעוץ – חברות בצוותי היגוי, חברות בוועדות מקצועיות, ייעוץ לוועדות העוסקות בחקיקה, השתתפות בכתיבה של תקנות ונהלים בארגונים, מתן חוות דעת מקצועית ו/או משפטית. הוראה ומחקר – הדרכה וליווי מקצועי, פיתוח קורסים מקצועיים בשיתוף ובהובלה של האקדמיות לריפוי בעיסוק, הנחיית השתלמויות, מתן הרצאות, פיתוח והטמעת כלים ותוכניות טיפוליות. תפקידי ניהול – ניהול של מרכזים ויחידות לטיפול ולאבחון, ניהול צוותים של מרפאות בעיסוק וצוותים רב-מקצועיים (רצון, 2015).

מודלים תיאורטיים ויישומיים
ריפוי בעיסוק עבור קהילות יכול לכלול שימוש במודלים ובגישות ובמסגרות התייחסות בריפוי בעיסוק הרואים בקהילה ובאוכלוסייה לקוח מרכזי. מודלים העשויים להתאים לשימוש הם לדוגמה מודל ה- PEOP (Person Environment Occupational Performance), השם דגש על אינטראקציות בין אדם לסביבתו, על העיסוק כמקדם התפתחות והעצמה של קהילות ,(Bass, Baum, & Christiansen, 2017) המודל האקולוגי המתייחס ליצירת נסיבות המקדמות ביצועים מסתגלים בהקשרי הקהילה, התפתחות קהילה והעצמתה, פיתוח תוכניות בקהילה (Dunn, Brown, & Youngstrom, 2003) והמודל DLW (Do-Live-(Well שמתמקד בקידום בריאות בקרב קהילות, הכנסת ראייה עיסוקית לדיוני קובעי מדיניות על אודות בריאות הציבור ופיתוחן של קהילות (Moll et al., 2015; Kim et al., 2022).

4. תוצאות ההתערבות
לאחר תקופת ההתערבות נמדדות תוצאות ההתערבות באמצעות תהליך של בקרה והערכת צרכים מחודשת בשיטות איכותניות וכמותיות בקרב הקהילה. אמצעי המדידה שבשימוש לעיתים קרובות הם דיווחים מאנשי צוות, חברי הקהילה, תצפיות פתוחות ומשתתפות, קבוצות מיקוד, סקרי שביעות רצון וכדומה. מדדי התוצאה יכולים להיות מכמה סוגים: מדידת שינויים והתפתחות בכמות המשתתפים, בהיענות לפעילות ולמפגשים, הרחבת משאבים כספיים, קשרים עם ארגונים. כמו כן שינויים בתפקוד ברמת הידע (השכלה), תועלת עבור המשתתפים, שינוי גישה או עמדה (לדוגמה מחוסר תקווה לתקווה), שינוי במיומנויות ובעיסוקים (עצמאות בחיי יום-יום, רכישת מיומנות הקלדה במחשב) ואיזון ביניהם, שינוי במצב (מאבטלה לתעסוקה) ושיפור בשביעות רצון. כמו כן, ההתערבות מתייחסת גם להיבטים בסביבה החברתית והפיזית.
הערכת השפעת התוכנית על חברי הקהילה מאפשרת לערוך בה שינויים, כך שיושגו התוצאות הרצויות
(Rural Economic Policy Program, The Aspen Institute, 1996).

תרשים 2. דוגמה לשלבים השונים בתהליך ההתערבות של ריפוי בעיסוק עבור קהילות

סיכום

למושג קהילה הגדרות שונות המתייחסות לאוכלוסיות שונות בעלות מכנים משותפים. לאור הרחבת השימוש במודלים קהילתיים במקביל למודלים הרפואיים, מרפאות בעיסוק רבות מתייחסות לקהילה כלקוח וכמוקד ההתערבות. למרפאות בעיסוק ידע לקידום בריאות ואיכות חיים, באמצעות מעורבות בעיסוקים משמעותיים עבור חברי הקהילה, תוך שמירה על עקרונות של צדק, שוויון והכלה.
בנייר עמדה זה תואר הרציונל להתערבות של מקצוע הריפוי בעיסוק עבור קהילות, מרחב העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק עבור קהילות, על מנת לבסס תהליכי עבודה מסודרים למרפאות בעיסוק וכן לחשוף את התחום לציבור הרחב ולקובעי מדיניות. במסמך זה סקרנו את הגדרות הקהילה, את תפקידי המרפאה בעיסוק בתחום זה בדגש על ייחודיות מקצוע הריפוי בעיסוק. כל זאת תוך התייחסות לכלי הערכה, שלבי ההתערבות וכן למודלים ואסטרטגיות.

שירותי ריפוי בעיסוק עבור קהילות הם תחום מתפתח ועל כן חשוב לקדם את הנושא בשדה הקליני, במדיניות ובמחקר. לצורך כך יש חשיבות לפעול על פי ההמלצות האלה:
בשלב ההכשרה המקצועית, חשוב לחנך דור של מרפאות בעיסוק בעלות ידע על אודות התערבות עבור קהילות, תוך פיתוח מודעות לקשר בין מצבי בריאות שונים לבין בריאות הקהילה. היכרות עם התחום תדגיש ותחדד לסטודנטיות ולמרפאות בעיסוק את התייחסותן לקהילה כלקוח ולפרטים שבתוכה.

כיום, יש התייחסות לנושא ההתערבות עבור קהילות בכמה מן המוסדות האקדמיים כחלק מיחידת הוראה רחבה יותר או כיחידת הוראה העומדת בפני עצמה. ועם זאת, יש להרחיב ולהעמיק את הכשרת הסטודנטיות בתחום הקהילה במהלך לימודי התואר בריפוי בעיסוק ובכלל זה התנסות מעשית קלינית במתן שירותים עבור קהילות שונות בתחומי התערבות מגוונים. פיתוח שירותים אלו במסגרת ההכשרות הקליניות הינו בעל חשיבות רבה, כיוון שהוא מאפשר חשיפה לתרומת הריפוי בעיסוק עבור קהילות, ומעורר עניין רב ורצון לגייס מרפאות בעיסוק שיוכלו להיות מעורבות בעשייה המקצועית במסגרות אלו.

בקרב מרפאות בעיסוק מוסמכות חשוב להעלות את המודעות לשירותי ריפוי בעיסוק עבור קהילות ולעודד את מעורבותן במסגרות קהילתיות קיימות. כמו כן מומלץ לתמוך בחשיבה יצירתית וחדשנית וביוזמות לפיתוח שירותים חדשים עבור קהילות. חשוב שעבודת מרפאות בעיסוק בקרב קהילות תכלול תהליכי עבודה מוסדרים הכוללים תיעוד שיטתי, הדרכה מקצועית קבועה, הקצאת משאבים לציוד ועוד. בנוסף לכך, אנו מציעות להרחיב את לימודי ההמשך להתפתחות מקצועית בתחום זה, ולפתח קבוצות עמיתות לדיונים מקצועיים וחשיבה משותפת. כמו כן יש להמשיך לפתח שירותים אלו ולבסס ראיות מחקר.
ברמת קובעי מדיניות, חשוב להכיר בתפקיד המקצועי של מרפאות בעיסוק עבור קהילות, להקצות תקנים ומשאבים, ליצור נוהלי עבודה ייחודיים המותאמים לעבודה עם קהילות. וכן לכלול מרפאות בעיסוק בצוותי היגוי וייעוץ העוסקים בתחום, תוך שיתוף פעולה עם צוותים רב מקצועיים. יישום המלצות אלו יוביל לקידום בריאות ורווחה ואיכות החיים של חברי הקהילה.

* המסמך נכתב בלשון נקבה אך מיועד לכלל האוכלוסיות.

השתתפו בכתיבה
ריכוז ועריכה:
שרה גת, החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת ת"א
שני שפע קוגן, המרכז לגיל הרך בת ים, מרכז הורות ומשפחה ת"א

שמות המשתתפות לפי סדר הא"ב:

אריאלה שטנגר, משרד החינוך

ד"ר כנרת שרפי, המחלקה לריפוי בעיסוק אוניברסיטת בן גוריון

נתי אולינקי, החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת ת"א
ד"ר סיון רגב, המחלקה לריפוי בעיסוק אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר ענת גולוס, בית הספר לריפוי בעיסוק האוניברסיטה העברית
שי פוקס אנידג׳אר, המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי (איכילוב)

תודות
תודה מיוחדת לפרופ' נאווה רצון אשר פיתחה את יחידת ההוראה שכללה לימודים תיאורטיים ולימודים קליניים בנושא קהילה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב בשנת 2008.

תודה למרפאות בעיסוק המובילות בתחום המחקר וההתערבות הקלינית על כך שקראו את המסמך, העירו והאירו: ד"ר ליאת גפני לכטר, מרב גליס, פרופ' נאוה רצון, פרופ' שרה רוזנבלום ושרית יעקובי קוזניר.

מקורות

גולדבלט, ה' ורוזנבלום, ש' (2011). בין “שם” ל"כאן": ערכים, צרכים וחלומות של בני נוער עולים מאתיופיה.

מגמות, מ"ז (4-3), 615-593.

ולדמן-לוי, ע' ווינטראוב, נ' 2009)). התערבות בריפוי בעיסוק לטיפול באמהות וילדיהן אשר נחשפו

לאלימות במשפחה. כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק, 18(2), H115-H97.

ועדת המתע"מ המחודש (2016). העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק בישראל מרחב ותהליך. העמותה

הישראלית לריפוי בעיסוק.

טל, א' (2014). מטפלים זרים, דמנציה ומה שביניהם. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 23(1), H307-H292.

רצון, נ' (2015). מציאות קהילתית שיש בה הדרה חברתית – האם בכוחנו לשנות? כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק, 24(1), H30-H13.

Altschuld, J. W., & Witkin, B. R. (2000). From needs assessment to action: Transforming

needs into solution strategies. Sage.

Bass, J. D., Baum, C. M., & Christiansen, C. H. (2017). Person-environment-occupation-

performance model. Perspectives on human occupation: Theories underlying practice, 161-182.‏

Brown, R., & Pehrson, S. (2019). Group processes: Dynamics within and between groups.

John Wiley & Sons.‏

Dunn, W., Brown, C., & Youngstrom, M. J. (2003). Ecological model of occupation. Perspectives in human occupation (pp, 222-263).‏ Lippincott Williams & Wilkins.

Egan, M., & Restall, G. (2022). Promoting occupational participation: Collaborative relationship-focused occupational therapy. CAOT

Fazio, L. (2008). Developing occupation- centered programs for the community.

Pearson-Prentice-Hill

Fazio, L. (Ed.). (2017). Developing occupation-centered programs with the community. Slack

Incorporated.

Gat, S., & Ratzon, N. Z. (2014). Comparison of occupational therapy students’ perceived

skills after traditional and nontraditional fieldwork. The American Journal of Occupational Therapy, 68(2), e47-e54.‏

Golos, A., & Freiman, S. (2021). Pilot study of a play-based intervention enrichment program

using board games for mothers and children from a culturally challenged immigrant group. Journal of Occupational Therapy, Schools, & Early Intervention, 1-17.

Golos, A., & Tekuzener, E. (2021). Student and supervisor perspectives on the effectiveness of community-based placements for occupational therapy students. BMC Medical Education. 21:73, 2-12.

Hare, A. P. (1976). Handbook of small group research (2Nd ed). New York: Free press.

Hyett, N., McKinstry, C. E., & Kenny, A. (2016). Community-centred practice: Occupational
therapists improving the health and wellbeing of populations. Australian Occupational
Therapy Journal, 63(1), 5-8.

Hocking, C. (2014). Contribution of occupation to health and well-being. In B. A. Boyt Schell, G. Gillen, & M. Scaffa (Eds.), Willard and Spackman's occupational therapy (12th ed., pp. 72-81). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins.

Kim, S., Larivière, N., Bayer, I., Gewurtz, R., & Letts, L. (2022). Occupational therapists’

application of the Do-Live-Well framework: A Canadian health promotion approach. Canadian Journal of Occupational Therapy, 89(4), 417-426.

Kronenberg, F., Algado, S. S., & Pollard, N. (2005). Occupational therapy without borders: Learning from the spirit of survivors (Vol. 1, pp. 58-86). Oxford: Elsevier/Churchill Livingstone.‏

Moll, S. E., Gewurtz, R. E., Krupa, T. M., Law, M. C., Lariviere, N., & Levasseur, M. (2015).

“Do-Live-Well”: A Canadian framework for promoting occupation, health, and well-being. Canadian Journal of Occupational Therapy, 82(1), 9-23.‏

Nilsson, I., & Townsend, E. (2010). Occupational justice—Bridging theory and practice. Scandinavian Journal of Occupational Therapy, 17(1), 57-63.‏

‏

Rural Economic Policy Program, The Aspen Institute (1996). Measuring Community

Capacity Building, Washington DC, The Aspen Institute, p11.

Scaffa, M., & Brownson, C. (2005). Occupational therapy interventions: Community health

approaches. Occupational Therapy: Performance, Participation, and Well-being. SLACK Incorporated.‏

Scaffa, M. E., Reitz. S.M. (2020). Occupational therapy in community and Population

Health Practice setting. F. A. Davis Company.

Sherif, M., & Sherif, C. W. (1964). Acceptable and unacceptable behavior defined by group

norms. Reference groups: Exploration into conformity and deviation of adolescents. Harper & Row.‏

Townsend, E., & A. Wilcock, A. (2004). Occupational justice and client-centred practice: a

dialogue in progress. Canadian Journal of Occupational Therapy, 71(2), 75-87.‏

Wilcock, A. A. (1998). An occupational perspective of health. Slack.

Wilcock, A. A. (2007). Occupation and health: Are they one and the same? Journal of

Occupational Science, 14(1), 3-8.

Wilcock, A., & Townsend, E. (2000). Occupational terminology interactive dialogue. Journal

of Occupational Science, 7, 84-86.

Wilcock, A., & Townsend, E. (2009). Occupational justice. In E. B. Crepeau, E. S. Cohn & B.

B. Schell (Eds.), Willard and Spackman's occupational therapy, (11th ed., pp. 192–199). Lippincott Williams & Wilkins.

Witkin, B. R., & Altschuld, J. W. (1995). Planning and conducting needs assessments:

A practical guide. Sage.

Wittman, P. P., & Velde, B. P. (2001). Occupational therapy in the community: What, why,

and how. Occupational Therapy in Health Care, 13(3-4), 1-5.

World Health Organization. (2001). The World Health Report 2001: Mental health: New understanding, new hope.‏ The World Health Organization.

נספח 1

דוגמאות למענים ושירותים לקהילות בהובלת מרפאות בעיסוק

הטבלה שבנספח זה מציגה דוגמאות לתחומי העשייה הרחבים מתוך פרויקטים הקיימים בשטח עליהם דיווחו מרפאות בעיסוק בסקר שהועבר לטובת כתיבת מסמך זה וכן פרויקטים לפיתוח.

קהילה			מרפאה בעיסוק
	אוכלוסיה	מקום המפגש		דרכי ההתערבות	דוגמאות לנעשה
	תינוקות/ פעוטות/ילדים	· מעונות/גנים/בתי ספר בחינוך הרגיל והמיוחד · טיפת חלב, חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות · משחקיה · מרכזי חופשת לידה · מרכזי הורה-ילד · מרכזי הורות · מרכזי התפתחות לגיל הרך · מועדוניות רווחה · חינוך בלתי פורמלי · מרכזי עליה וקליטה · מרכזי פליטים ומהגרי עבודה · מרכזי מפונים · מרכזי חירום, אומנה · שפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) · מינהל חינוך/הנהלת הגיל הרך/מחלקת קהילה/פנאי ברשת הקהילות העירונית · מסגרות פרטיות · קהילות וירטואליות		· איתור וסינון · ייעוץ והדרכת הורים · יעוץ והדרכת צוותים חינוכיים וטיפוליים · סדנאות, הרצאות והשתלמויות · התערבות קבוצתית · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· ייעוץ בוועדת היגוי עירונית לגיל הרך · התערבות כיתתית לכלל ילדי הכתה בשיתוף הצוות החינוכי לקידום למידה · סדנת ליווי התפתחותי במרכז קהילתי · הנגשת מידע מבוסס ראיות בנושא התפתחות תינוקות באמצעות הרשתות החברתיות לקהל הרחב · הדרכה במסגרת השתלמות לגננות בחינוך הרגיל בנושא חשיבות התאמות סביבת הגן
	נוער	· בתי ספר · מועדוניות נוער · פנימיות ומרכזי נוער בסיכון · תנועות נוער · מקומות עבודה · קהילות גמילה והתמכרויות · קורסי הכנה לצבא · מסגרות פרטיות · קהילות וירטואליות		· איתור וסינון · ייעוץ והדרכת משפחה · יעוץ והדרכת צוותים · סדנאות והרצאות · התערבות קבוצתית · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· סדנת הכנה לקראת שירות צבאי · סדנת הכנה לעולם העבודה · ריכוז בתנועת נוער
	צעירים (גילאי 35-18)	· מכינות קדם צבאיות · מכינות קדם אקדמיות והכנה לתעסוקה · קהילות גמילה והתמכרויות · מסגרות דיור בקהילה · בתי מחסה למחוסרי דיור · מועדונים חברתיים · מקומות עבודה · מרכזי משפחה · מרכזי צעירים ברשות מקומית · מרכזי סטודנטים ברשות מקומית · מרכזי תמיכה באקדמיה · תוכניות שיקום לאסירים · מקלט לנשים וילדים נפגעי אלימות · הייטק · מרכזי חל"ד · מסגרות פרטיות · קהילות וירטואליות		· איתור וסינון · ייעוץ והדרכת משפחה · יעוץ והדרכת צוותים · סדנאות והרצאות · התערבות קבוצתית · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· הרצאות וסדנאות לסטודנטים במרכזי צעירים בתחום החברתי/זוגי/לימודי · ריכוז קבוצות תמיכה לסטודנטים בתחומים שונים · התאמות ארגונומיות במקומות עבודה שיתופיים · סדנאות הכנה להורות
	מבוגרים צעירים (גילאי 35+)	· מרכזי חל"ד (חופשת לידה) · דיור מוגן והוסטלים · יחידות להכוונת משרתי קבע · קהילות גמילה והתמכרויות · מרכזי יום · ארגונים וחברות פרטיות הייטק · מקומות עבודה · תוכניות שיקום לאסירים · בתי מחסה למחוסרי דיור · מקלט לנשים וילדים נפגעי אלימות · מסגרות פרטיות · קהילות וירטואליות		· איתור וסינון · יעוץ, ליווי והדרכה · סדנאות והרצאות · התערבות קבוצתית · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· סדנאות לנשים אחרי לידה · סדנאות והדרכות בניהול זמן לסיוע לבעלי עסקים קטנים · השתלמות מוסדית לצוותים מקצועיים בנושא התאמת סביבה · תוכנית לעובדים בחברת הייטקwork life balance
	מבוגרים	· קהילות גמילה והתמכרויות · מסגרות דיור בקהילה · מסגרות תמיכה לתעסוקה · מועדונים חברתיים · יחידות להכוונת משרתי קבע · מקומות עבודה · מרכזי משפחה · תוכניות שיקום לאסירים לאחר שחרור · מקלט לנשים וילדים נפגעי אלימות · הייטק · מסגרות פרטיות · קהילות וירטואליות		· איתור וסינון · יעוץ, ליווי והדרכה · סדנאות והרצאות · התערבות קבוצתית · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· סדנת הכנה לפרישה מעבודה · מפגשי ייעוץ למטפל עיקרי (caregiver) בנושא שילוב קריירה ומשפחה · הובלת פרויקט עבור נשים בשיתוף המחלקה לקידום נשים ברשות המקומית
	קשישים/זקנים	· דיור מוגן והוסטלים · מרכזי יום · מועדונים חברתיים · ארגונים וחברות פרטיות · תוכניות שיקום לאסירים לאחר שחרור · מקלט לנשים וילדים נפגעי אלימות · מרכזי הכוונה וצמיחה עבור אזרחים ותיקים · מסגרות פרטיות · קהילות וירטואליות		· איתור וסינון · יעוץ, ליווי והדרכה לגורמים בקהילה · הדרכת בני משפחה ומטפלים עיקריים · סדנאות והרצאות · התערבות קבוצתית · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· סדנאות זיכרון והעשרה קוגניטיבית לגיל השלישי · הרצאות בתחומי העשרה · הרצאה בנושא מניעת נפילות במרכזי יום לקשיש · ריכוז פרויקט שכונתי בשיתוף מחלקת קהילה · בניית פרויקט בין דורי משותף עם הקהילה*
	ארגונים והמגזר העסקי	· חברות פרטיות · ארגונים ציבוריים · רשויות מקומיות · משרדי ממשלה · קהילות וירטואליות		· יעוץ, ליווי והדרכה · סדנאות והרצאות · התערבות מערכתית · ניהול/יזימת/הובלת פרויקט · הנגשת מידע מקצועי	· ייעוץ לחברה פרטית בפיתוח והנגשת מוצרים · פיתוח אביזרי עזר וטכנולוגיה מסייעת · ייעוץ לארגון ציבורי/ממשלתי במהלך בניית תוכנית · ועדת היגוי פרויקט · הדרכה לטיולים מונגשים

* לעיתים מרפאה בעיסוק משלבת בין שתי קהילות (לדוגמה קשישים וילדים).

התערבות ריפוי בעיסוק עבור קהילות

הערות שוליים

רוצים לפרסם באתר החברה הישראלית לריפוי בעיסוק?