מסע אחר: חוויית המעבר ממעמד של סטודנטית לריפוי בעיסוק מן החברה הערבית בישראל לעבודה כמרפאה בעיסוק מתחילה

"לקוח דתי שצריך לתרגל אתו הנחת תפילין, לא ממש עלה לי בראש, כי אין לי ניסיון בנושא, ואז [עליי] ללכת ולחפש איך לעשות את זה להחזיק חבל ולסובב את זה על היד, ושמים גם דברים על הראש".

(מתוך ריאיון עם מרפאה בעיסוק מתחילה ערבייה)

תקציר

מאמר זה מתאר מחקר איכותני על חוויות המעבר של מרפאות בעיסוק ממעמדן כסטודנטיות בישראל למטפלות מתחילות בעולם העבודה. מטרת המחקר הייתה להבין את משמעות המעבר לעבודה במקצוע מנקודת מבטן הסובייקטיביות של משתתפות המחקר – מרפאות בעיסוק ערביות, בוגרות לימודי מקצוע הריפוי בעיסוק במוסדות אקדמיים בישראל. המחקר התבסס על גישה איכותנית-פנומנולוגית וכלל 13 מרואיינות שגויסו במדגם מכוון ורואיינו בריאיון חצי-מובנה. ניתוח תוכני הראיונות נעשה על פי עקרונות המחקר האיכותני, נערך ניתוח תוכן תמטי, לשם זיהוי קטגוריות ותמות עיקריות. הממצאים הצביעו על ארבע תמות מרכזיות: (א) חוויית המעבר כתהליך אוניברסלי. בתמה זו מתוארים תהליכים וחוויות משותפים לכל מרפאה בעיסוק (מרב"ע) עם המעבר לעבודה במקצוע, כגון תהליך חיפוש העבודה וההשתלבות בעבודה; (ב) חוויית המעבר של המרב"ע לעבודה במקצוע בהקשר תרבותי. בתמה זו מתוארים החסמים הכלליים הקשורים למאפייני הסביבה הפיזית, החברתית והתרבותית של מרפאות בעיסוק ערביות בבואן להשתלב בעולם העבודה הישראלי המגוון מבחינה תרבותית, מבחינת נותני השירות ומקבלי השירות; (ג) תהליכים אישיים כמקדמי התמודדות עם האתגרים במעבר לעבודה במקצוע. תמה זו כללה מאפייני אישיות ומיומנויות רכות (soft skills) של המתחילות הערביות שקידמו את ההתמודדות עם הקשיים שהן חוו בתחילת הדרך, ואסטרטגיות שסייעו להן בכך; (ד) מתוך כל אלה עלו המלצות למרפאות בעיסוק מתחילות, למעסיקים ולהנהלות של חוגי הריפוי בעיסוק שיקלו על המעבר.

מילות מפתח: ריפוי בעיסוק, התפתחות מקצועית, מטפל מתחיל, החברה הערבית, מעבר לעולם העבודה

המסר העיקרי: החוויה של מרפאות בעיסוק מן החברה הערבית בתחילת עבודתן במקצוע היא חוויה מאתגרת ומלאת חסמים. התייחסות להמלצות של משתתפות המחקר תוכל להקל את המעבר ולאפשר הסתגלות לדרישות התפקיד החדש ולהגביר את תחושת המסוגלות שלהן. כמו כן, מידע זה יכול לעזור להתאמת תהליכי ההכשרה וההדרכה עבור סטודנטיות ערביות בוגרות לימודי הריפוי בעיסוק במוסדות אקדמיים בארץ.

Abstract

This article describes a qualitative study of the transition experiences of novice occupational therapists in Israel from their status as students to novice therapists in the labor market. The purpose of the study was to understand the significance of this transition from the subjective perspective of the study participants – Arab occupational therapists, graduates of Occupational Therapy studies in academic institutions in Israel. The study was based on a qualitative-phenomenological approach and included thirteen female interviewees who were recruited in a targeted sample and interviewed in a semi-structured interview. The content of the interviews was analyzed according to the principles of qualitative research, in order to identify main categories and themes. The findings pointed to four main themes: (a) The experience of transition as a universal process. This theme describes processes and experiences shared by each occupational therapist (OT) such as the process of job search and integration into work; (b) The transition experience as a cultural context. This theme describes the general barriers related to the physical, social, and cultural environment of the Arab OTs in order to integrate into the culturally diverse Israeli labor market, in terms of service providers and service recipients; (c) Personal processes that promote coping with the challenges of the transition. This theme included the personality characteristics and soft skills of the Arab recruits that promoted coping with the difficulties they experienced at the beginning, and the strategies that helped them do so; (d) In light of the above, recommendations emerged for the novice therapists, employers, and managements of Occupational Therapy departments to facilitate the transition.

Key words: occupational therapy, professional development, novice therapist, Arab society, transition to the labor market

https://doi.org/10.55134/3d9xaCry

למאמר המלא