תמיכה בקריאה הדחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד

נייר עמדה

לכבוד                                                                                      10.11.25

וועדת העבודה והרווחה

א.ג.נ.,

הנדון: תמיכה בקריאה הדחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד

 

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק ע"ר 58-017-953-9 מתכבדת בזאת להגיש את התייחסותה לקריאה הדחופה של ח"הכ ירון לוי להשהות את הרפורמה המתוכננת להתפתחות הילד.

 

רקע
בחודשים האחרונים פורסמה יוזמה של משרד הבריאות לבטל את מסלול ההחזרים מקופות החולים בתחום התפתחות הילד. וועדת הבריאות הציגה לשר הבריאות שאלות, בהתחשב בהערות ובעמדות שהוצגו בפניה בדיון.

מהמענה של שר הבריאות לשאלות הוועדה (אסמכתא 190506125 מתאריך 30.6.25) ומהחוזר שהפיץ לאחרונה משרד הבריאות: דרישות מינימום לעובדי מקצועות בריאות המטפלים בתחום "התפתחות הילד" (חוזר 5/2025 מיום 27.7.25), עלתה תמונה מדאיגה של זמני המתנה ארוכים מאוד, הפוגעים בזמינות השירותים ובמימוש מלא של זכויות המבוטחים.

בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות ביום 18.9.25 עלתה הסכמה רחבה כי ללא הכנה מושלמת של השטח, מסלול ההחזרים לא ניתן לביטול מידי, ויש לדחות את המהלך עד להשלמת המוכנות וההסדרה.

 

אנו חוזרים ומדגישים את עמדתנו כי יש להשהות את כניסת הרפורמה לתוקף במתכונתה הנוכחית, לנוכח ליקויים מהותיים וחסרים מערכתיים שלא קיבלו מענה מספק, והעלולים ליצור פגיעה חמורה בציבור המטופלים והמטפלים כאחד.

 

 

טענות תומכות בהשהיית יישום הרפורמה:

  1. היעדר בשלות ומוכנות ליישום הרפורמה:

המערכת והקופות אינן ערוכות לקליטת כמות הילדים והמשפחות המטופלות כיום במסלול ההחזרים. יוותרו אלפי ילדים ומשפחות ללא פתרון טיפולי בגלל חוסר מקום, כ"א ומענה בזמן.

  • חסרים מרכיבי תשתית מרכזיים – כוח אדם מתאים, מערכות תמיכה, נהלי פיקוח, מערך הכשרה מקצועי מסודר ותקצוב מספק.
  • ההתנסות בשטח וחוות דעת מקצועיות מצביעות על פער גדול בין מדיניות לבין יכולת יישום ברמה הארגונית והמקומית, דבר העלול להפוך את הרפורמה לבלתי ישימה ואף מזיקה.
  1. סיכון ממשי לאיכות ולרציפות הטיפול:
  • יישום מזורז ללא הכנה יוביל לפגיעות חמורות בנגישות שירותים ובאיכותם, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות למענים אישיים ורציפים.
  • מעקב אחר ניסיונות קודמים לרפורמות דומות בארץ ובעולם מלמד כי שינוי חפוז יוצר רגרסיה ברמת המקצועיות ובאמון המטופלים, תוך פגיעות אתיות, מקצועיות ובטיחותיות.
  1. פגיעה במעמד ובתנאי העבודה של מטפלים:

מחסור במטפלים ממקצועות הבריאות במיוחד בפריפריה, אבל לא רק, כתוצאה מתנאי העסקה ועבודה בלתי הולמים ובעיית תקנים.

  • תנאי ההעסקה, ההדרכה והבטחון התעסוקתי של המטפלים לא הוסדרו, יש חשש לאי טיוב הכשרות .
  • קיימת שחיקה ונשירה של מטפלים בשל העמסת משימות ומחסור במשאבים.
  1. פערים רגולטוריים ומנהליים:
  • קיימים חוסרים במנגנוני פיקוח, ליווי ובקרה יעילים שיבטיחו הצלחת השינוי, ללא פגיעה בתהליך הטיפולי והניהולי. ביישום של רפורמה כזו משמעותית יש מקום להגדרות אחריות ברורות, כללים ופיקוח (רגולציה) תומכים, המסבירים כיצד צריך לבדוק את איכות השירות ואלו סטנדרטים מחייבים קיימים ובהיעדרם יש חשש לפרצות ולבלבול בשטח.
  • שאלות מהותיות לגבי הגדרת אחריות, אחריות משפטית ובקרת איכות השירות בתחום נשארו פתוחות, ללא מענה רגולטורי מחייב.
  1. עמדת הארגונים המקצועיים וגופי מטפלים:
  • ברוב גורף מתריעים על הצורך בבניית תכנית מפורטת ומדורגת, בליווי הערכה שוטפת, ארוכה ומעמיקה טרם כניסת הרפורמה לתוקף.

 

הדרישות לתיקון הכשלים לטובת הצלחת הרפורמה:

  1. יצירת תכנית פיילוט הדרגתית ומבוססת הערכה: יישום בשלבים מבוקרים עם פיקוח רציף, שיפור מתמיד ובחינה בכל שלב.
  2. הסדרה רגולטורית כוללת: חקיקת הוראות מחייבות בנוגע לאיכות השירות, בטיחות, אחריות, תנאי העסקה ונהלי פיקוח.
  3. תגבור מערך ההכשרה וההדרכה: עיגון חובה למערך ליווי למטפלות חדשות.
  4. שיפור מנגנוני תקצוב: הקצאת משאבים ייעודיים ומספקים בהתאם לגידול בתפקידים ולצרכים בפועל.
  5. שיתוף ציבור המטפלים והמטופלים: בניית מדיניות הכוללת דיאלוג ישיר, ליווי והסכמה של גופי השטח המקצועיים והחברתיים.

עמדתנו והמלצותינו:

  • יש לקבוע בחוזר המנכ"ל מסמך מחייב הכולל זמני המתנה מרביים לכל שירות עיקרי. זמני ההמתנה צריכים להיות פרקטיים וברורים, ותואמי נורמות מקובלות במדינות בעלות מערכת בריאות ציבורית מתקדמת. יש לקבוע מנגנון פיצוי למשפחות הממתינות מעבר לזמני ההמתנה שהוגדרו.
  • חובה להתנות את העברת חלק מכספי התמיכה של המדינה לעמידה ביעדים אלה. תמיכה תקציבית צריכה להיות מדורגת: קופה שעומדת בזמני ההמתנה תקבל את מלוא התמיכה; אי-עמידה תגרור שלילה חלקית.
  • חובה לקבוע מנגנון שקיפות:
    כל קופה תחויב לפרסם אחת לרבעון דו"ח פומבי מסודר על עמידה בזמני המתנה, כולל סיבת מקרים של חריגה. אי-עמידה תגרור שלילה חלקית.
  • יש לנסח מנגנון אכיפה ברור שמבטיח למבוטחים זכות לתור סביר בזמן ומרחק סבירים, ולקבע סנקציות, דוגמת תשלום פיצוי, במקרי עמידה לקויה.

אנחנו חוזרים על עמדתנו, כי לפני העברת עוד תקציבים בלתי צבועים לקופות החולים והפסקת מנגנון ההחזרים וכתוצאה מכך פגיעה אנושה בציבור המטופלים, יש להקדים ולהבטיח הוכחת ירידה משמעותית בזמני ההמתנה לתורים, באמצעות חיזוק השירות הציבורי, על ידי הוספה משמעותית של תקנים ושיפור משמעותי בשכר הבסיס (ללא קשר להיקף המשרה), ולשפר את תנאי העבודה, לרבות התנאים הסביבתיים ביחידות להתפתחות הילד.

 

 

אנו רואים בתיקון כשלים אלו וביישום מדורג מבוקר תנאי הכרחי להצלחת כל רפורמה במערכת, ולהימנעות מפגיעה קשה ומיותרת הן במטופלים והן במטפלים. יש להשהות מיידית את כניסת הרפורמה ולכנס שולחן עגול מקצועי לתכנון מתודולוגי ושלב אחר שלב.

 

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק רואה חשיבות עליונה בעבודה משותפת עם משרד הבריאות וקופות החולים, במטרה לגבש פתרונות ביניים ראויים יותר, שיבטיחו לכל ילד הזקוק לשירותי ריפוי בעיסוק, טיפול מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, תוך הקפדה על ערכי השוויון, הנגישות והאיכות בשירות הניתן.

 

בברכה,

רביטל גל, יו"רית                                       יפעת נוריאל, מנכ"לית

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק                 החברה הישראלית לריפוי בעיסוק

הערות שוליים