מילות מפתח: ריפוי בעיסוק, סטודנטיות, אימהות, דחק, תפקודי יום-יום, משבר נגיף הקורונה
תקציר
סטודנטיות בישראל מתמודדות עם גורמי דחק רבים, כגון הלימודים האקדמיים, המצב הביטחוני ודרכי התמודדות רגשיות. הולדת תינוק במשפחה מוסיפה אחריויות חדשות, כמו אחריות על איכות חייו של הפעוט ועל התפתחותו. אחריויות אלה משפיעות על רמת הדחק של הסטודנטית ועל תפקודה בתחומים שונים. מטרת המחקר היא בחינת ההבדלים ברמת הדחק ובמאפייני התפקוד העיסוקי בקרב סטודנטיות עם וללא ילדים. וכן, בחינת הקשר בין המשתנים בכל אחת מן הקבוצות. שיטה: במחקר שנערך בתקופת משבר הקורונה, השתתפו 114 סטודנטיות בגילאי 40-20 (5.58±28.54). מלבד שאלון דמוגרפי הועבר למשתתפות גם שאלוןOccupational Questionnaire (OQ) להערכת התפקוד העיסוקי ו- The Student Stress Inventory(SSI) להערכת רמת הדחק. תוצאות המחקר העידו כי לא נמצא הבדל ברמת הדחק הכללית בין שתי הקבוצות. עם זאת, נמצא כי סטודנטיות ללא ילדים משתתפות בתדירות גבוהה יותר בפעילויות פנאי ולימודים. לעומת זאת, סטודנטיות עם ילדים משתתפות בתדירות גבוהה יותר במטלות יום-יום. ממצאי המחקר הראו כי ככל שסטודנטיות משקיעות זמן רב יותר בפעילויות פנאי, רמת הדחק שלהן נמוכה יותר. כמו כן, רמת דחק גבוהה נמצאה קשורה באופן מובהק אל שביעות רצון נמוכה מפעילויות הפנאי והלימודים בקרב סטודנטיות. המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא: תפקיד האימהות בקרב סטודנטיות הוא גורם המשפיע במידה ניכרת על סדרי העדיפויות שלהן ועל השתתפותן בעיסוקים שונים. מן הממצאים עולה חשיבות ההשתתפות בפעילויות פנאי בקרב הסטודנטיות כחלק מתוכנית התערבות עתידית בריפוי בעיסוק.
הכתובת בנוגע למאמר זה: פולינה דמבו, k.polina04@gmail.com
המאמר הוכן על בסיס עבודת סמינר מחקר בהנחיית פרופ' שרה רוזנבלום, במסגרת לימודי תואר ראשון בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.
תודות
אנו מודות לכל הסטודנטיות שהשתתפו במחקר ומעריכות את נכונותן להקדיש מזמנן ולשתף בחוויותיהן על מנת לסייע לנו בפיתוח ידע מקורי בריפוי בעיסוק.
מסר עיקרי
- הולדת ילדים היא גורם סביבתי משמעותי המשנה את סדרי העדיפויות בהשתתפות בעיסוקים שונים בקרב סטודנטיות, ועקב כך את מאפייני תפקודן העיסוקי.
- סטודנטיות שמשתתפות יותר בפעילויות פנאי, חוות רמת דחק נמוכה יותר.
- מתוך ממצאי המחקר עולה חשיבות עידוד ההשתתפות בפעילויות פנאי בקרב הסטודנטיות כחלק מתהליך ההתערבות בריפוי בעיסוק.
Abstract
Female students in Israel face multiple stress factors: academic studies, the security situation as well as general emotional turmoil. The birth of a baby adds new demands including the responsibility for a baby’s quality of life, and physical and emotional well being and development. Those stress factors and responsibilities affect the student's stress level and her everyday functioning. The purpose of this study is to examine the differences between stress levels and occupational functioning, and the correlation between them, among female students in Israel with and without children. Methods: The study, conducted during the Corona crisis examined 114 Israeli female students aged 20-40 (28.54±5.58). The participants were divided into two groups: students with and students without children. They answered a demographic questionnaire, the Student Stress Inventory (SSI) and the Occupational Questionnaire (OQ). The results indicated that there are no significant differences in the general stress levels between the groups. The study also showed that students without children participate more frequently in leisure and education activities, and students with children participate more frequently in day-to-day activities, for example child care, housekeeping or shopping. In addition, students that spent more time in leisure activities presented with lower stress levels. Moreover, a significant correlation was found between high-stress levels and low satisfaction from leisure and education activities. The main conclusion is that motherhood is an factor that significantly influences priorities and participation in various occupations. The findings reinforces the importance of considering the participation in leisure activities among female students as part of future occupational therapy intervention in alleviating stress.
This article was prepared in Partial Fulfillment of the Requirements for the Bachelor of Occupational Therapy in Haifa University, supervised by Prof. Sara Rosenblum.
Acknowledgments
We would like to thank all the students who participated in this research study and appreciate their willingness to give their time and share their experiences to help us to make an original contribution to knowledge in Occupational Therapy.
The contact regarding this article: Polina Dembo, k.polina04@gmail.com
https://doi.org/10.55134/iaqyhdkd
