אינטרוספציה בראי השתתפות

תיאור הקורס: הקורס מקנה הבנה מעמיקה של מערכת האינטרוספציה והשפעתה על התפקוד והוויסות העצמי.  משלב בין בסיס תיאורטי-נוירולוגי לבין יישום קליני מתקדם ושימוש בכלי הערכה והתערבות מבוססי ראיות.                                                                                                                                                                  

מנחה: אדוה מורן רג'ואן, מרפאה בעיסוק (Msc, OT) מנהלת מרכזי חמניה להתפתחות הילד. 

מטרות הקורס: 

• המשתתפות יגדירו את מערכת האינטרוספציה (החוש השמיני) ויכירו את המסלולים הנוירולוגיים המקשרים בין איברי הגוף לאינסולה.

• המשתתפות ילמדו את הקשר בין חסך אינטרוספטיבי לבין תופעות קליניות כגון אלכסיתמיה, ARFID  וקשיים בוויסות אצל אוכלוסייה על רצף המגוון הנוירולוגי.

• המשתתפות יכירו את הבסיס ההתפתחותי של המערכת, כולל תפקיד השיקוף ההורי בבניית המודעות הגופנית.

• המשתתפות יתרגלו שימוש בכלי הערכה ומדידה מתקדמים, ביניהם:  MAIA ,BPQ ,MINT, וסקאלות כאב למטופלים לא וורבליים.

• המשתתפות ירכשו כלים ליישום פרוטוקולים טיפוליים מובילים:

• בניית תוכנית התערבות לפי The Interoception Curriculum  של Kelly Mahler.
• שילוב עקרונות ממודל ה-MABT לוויסות רגשי דרך הקשבה גופנית.
• התאמת חשיפה אינטרוספטיבית בגישת CBT למטופלים עם חרדה ותסמינים סומטיים
• המשתתפות יוכלו לנתח מקרי בוחן מורכבים ולגבש תוכנית טיפול אינטגרטיבית המשלבת גוף, רגש ותפקוד.

הנושאים שילמדו:

• הגדרות ומושגי יסוד: מהי אינטרוספציה כ"חוש השמיני"., פירמידת הצרכים, גדילה מול התפתחות, שיקוף הורי, סומטיזציה. 
• מסלולי אינטרוספציה: המבנה הנוירולוגי מהפריפריה ועד לאינסולה, רצועת המודעות, מעגל הניבוי הקטסטרופלי, מנגנוני כאב. 
• מגוון נוירולוגי: ויסות אוטיסטי ומאפייני עיבוד ייחודיים. בעיית האמפתיה הכפולה, HIPPA, MASKING, עוול אפיסטמי ועוול הרמנויטי:  היעדר מושגים תרבותיים להבנת החוויה האישית.

• הבחנה חושית אינטרוספטיבית:  אליכסיתמיה, מגדר, אכילה, ARFID. 
• כלי הערכה ומדידה MAIA, BPQ, MINT.סקאלת כאב למטופלים לא וורבליים. תצפית אינטרוספטיבית מרכז חמניה.
• מודלים ופרוטוקולים לטיפול:

• The Interoception Curriculum) של Kelly Mahler (שלושת שלבי העבודה
• מודל MABT: קשיבות למודעות גופנית.
• חשיפה אינטרוספטיבית ב-CBT:  עבודה עם חרדה ותחושות גוף.

• ניתוח תיאורי מקרה ובניית תוכניות התערבות אישית. 

קהל יעד: מרפאות.ים בעיסוק העובדים עם מגוון אוכלוסיות וגילאים, בעלי שנתיים ניסיון לכל הפחות. 

תאריך פתיחה:  12.10.26

פורמט הקורס: מפגשי זום
היקף הקורס: הקורס בהיקף 30 שעות
מסגרת הקורס: 10 מפגשי זום בני 3 ש"א לכל מפגש. ימי ראשון ושני בין 19:00 – 21:30.

תאריכים: ראו מטה בתוך קובץ הסילבוס. 

דרכי הוראה: הרצאות מכוונות, צפייה בסרטונים, הצגת תיאורי מקרה, התנסויות מעשיות. 

דרישות הקורס:

• נוכחות מלאה בימי הקורס (לפחות 80%)
• הצגת תיאורי מקרה במליאה
• מצלמות פתוחות
• הגשת תיאורי מקרה (ניתן בזוגות או שלישיות, הכוללים: תצפיות, כלי הערכה, דוח תפקודי, סרטונים). 

הקורס מוכר לגמול השתלמות במסלול אופק אישי

ציוד נדרש: מחשב עם מצלמה, רמקולים ומיקרופון תקינים, חיבור לאינטרנט, אוזניות / מקום ישיבה שקט.

פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים.
מדיניות הביטולים היא בהתאם לתקנון העמותה.

הרשמה מוקדמת עד תאריך 7.9.2026

עלות לחברה: 1600 ₪

עלות ללא חברה: 2100 ₪

הרשמה מאוחרת החל מתאריך 8.9.2026

עלות לחברה: 2000 ₪

עלות ללא חברה: 2500 ₪

להרשמה לחברי ISOT, יש להתחבר לאתר וללחוץ על הכפתור הכתום "הרשמה".
להרשמה למי שאינם חברים, לחצו כאן.

***בונוס: לחברות עמותה שנרשמות בהרשמה המוקדמת תינתן גישה ללא עלות להרצאות: "מעגלים ראשוניים: שינה, אכילה, גמילה", "אבחנות בתחפושת: אבחנה בין ADHD, SPD, אוטיזם וחרדה בגיל הרך".

ההרשמה לפעילויות מיועדת לשמירת מקום והחיוב יעשה רק בסמוך לפתיחת הקורס.
מומלץ להרשם לשמירת המקום ולהנות ממחיר ההרשמה המוקדמת.

עבודת סיכום הקורס- הצגת תיאור מקרה: הגשת תיאורי מקרה (ניתן בזוגות או שלישיות, הכוללים: תצפיות, כלי הערכה, דוח תפקודי, סרטונים). 

ביבליוגרפיה (חלקית): 

מקורות בעברית

• אברהם, ר', ופלדמן, ר' (2018). המוח החברתי: הקשר בין התפתחות מוחית לקשרים חברתיים.

מקורות באנגלית

• Adams, R. A., Stephan, K. E., Brown, H. R., Frith, C. D., & Friston, K. J. (2013). The computational neurobiology of self-awareness and social behavior: The role of predictive coding and its psychopathology. BMC Medicine, 11(1), 1-23.
• Black, D. S. (2011). A brief definition of mindfulness. MindfulNet.org.
• Breau, L. M., McGrath, P. J., Camfield, C. S., & Finley, G. A. (2002). Psychometric properties of the Non-communicating Children’s Pain Checklist–Revised. Pain, 99(1-2), 349-357.
• Butera, C., Harrison, L., Shao, M., Cassell, A., Jayashankar, A., Liew, S. L., & Aziz-Zadeh, L. (2020). Genetic and neural correlates of interoception in Autism Spectrum Disorder. Frontiers in Psychology.
• Cermak, S. A., & Lane, S. J. (2010). Sensory integration. In H. Miller-Kuhaneck & R. Watling (Eds.), Autism: A comprehensive occupational therapy approach. AOTA Press.
• Craig, A. D. (2002). How do you feel? Interoception: the sense of the physiological condition of the body. Nature Reviews Neuroscience, 3(8), 655-666.
• Damasio, A. R. (1994). Descartes' error: Emotion, reason, and the human brain. Putnam.
• DuBois, D., Amiot, C. E., & Bastian, B. (2016). The role of interoceptive awareness in self-regulation and well-being. Psychological Topics.
• Dunn, W. (2007). Supporting children to participate successfully in everyday life by using sensory processing knowledge. Infants & Young Children, 20(2), 84-101.
• Hill, E., Berthoz, S., & Frith, U. (2004). Brief report: Cognitive processing of own emotions in individuals with autistic spectrum disorder and in their relatives. Journal of Autism and Developmental Disorders, 34(2), 229-235.
• Mahler, K. (2017). Interoception: The eighth sensory system. AAPC Publishing.
• Maslow, A. H. (1954). Motivation and personality. Harper & Row.
• Merkel, S. I., Voepel-Lewis, T., Shayevitz, J. R., & Malviya, S. (1997). The FLACC: A behavioral scale for scoring postoperative pain in young children. Pediatric Nursing, 23(3), 293-297.
• Milton, D. E. (2012). On the ontological status of autism: the ‘double empathy problem’. Autism, 16(5), 483-487.
• Price, C. J., & Hooven, C. (2018). Interoceptive awareness skills for emotion regulation: Theory and approach of Mindful Awareness in Body-oriented Therapy (MABT). Frontiers in Psychology, 9, 798.
• Shah, P., Hall, R., Catmur, C., & Bird, G. (2016). Alexithymia, not autism, is associated with individual differences in interoception. Cortex, 81, 215-220.