הערות ISOT למבחנים לחלוקת תמיכות של משרד הבריאות בקופות חולים – התפתחות הילד

סבב הערות שני – יולי 2026

משרד הבריאות פרסם לאחרונה טיוטת מבחנים לחלוקת תמיכות לקופות החולים לצורך הרחבת השירותים בתחום התפתחות הילד. מטרת המבחן היא לעודד הרחבת שירותים במסגרת הציבורית, לצמצם זמני המתנה, לחזק הכשרות ותשתיות ולקדם כלים דיגיטליים בתחום.

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק בחנה את הטיוטה לעומק, והגישה למשרד הבריאות מסמך הערות ממוקד. הערותינו נשענות על עיקרון יסוד אחד: כל שינוי שנועד להיטיב עם הילדים ומשפחותיהם חייב להיבחן גם ביכולתו להבטיח טיפול זמין, נגיש, רציף, איכותי ומותאם, הנשען על כוח אדם מקצועי מיומן ויציב לאורך זמן.

במסגרת ההערות הדגשנו כמה סוגיות מרכזיות: הצורך להוסיף מדדים לאיכות הטיפול ולא להסתפק במדידת תפוקה בלבד; החשש מפגיעה בנגישות אם יצומצם מסלול ההחזר לפני שתובטח הרחבה ממשית של שירותי ההסדר; הצורך בהתייחסות ברורה יותר למחסור בכוח אדם מקצועי ולשימורו; והחשיבות של קביעת מנגנונים שיבטיחו התאמה קלינית אמיתית בין צורכי הילד לבין סוג המענה הניתן לו.

עוד עמדנו על כך שהקצאת משאבים להכשרות, הדרכות, הגגה ומלגות היא צעד חיובי, אך הרחבה איכותית של השירותים מחייבת גם מעטפת מערכתית רחבה יותר, שתתמוך בגיוס, קליטה, התפתחות מקצועית ושימור של כוח אדם לאורך זמן

בנוסף, הצענו לבחון מנגנוני ניטור שוטפים של זמני המתנה והתאמת השירות, וכן להבטיח שהשתתפות ספקים בהכשרות תהיה נגישה בפועל ולא רק פורמלית.

לקריאת מסמך ההערות: לחצו כאן.

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק תמשיך לעקוב אחר התקדמות הרפורמה ותעמוד על כך שהרחבת השירותים תיעשה באופן מקצועי, אחראי ושוויוני, תוך שמירה על איכות הטיפול ועל טובת הילדים והמשפחות.

סבב הערות ראשון – מרץ 2026

לפניכם מסמך שהוגש ע״ ISOT למשרד הבריאות, בנושא:

הערות למבחנים לחלוקת תמיכות של משרד הבריאות בקופות חולים המרחיבות את השירותים הניתנים למבוטחיהן בתחום התפתחות הילד לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק ע"ר 58-017-953-9 מתכבדת בזאת להגיש את הערותיה למבחנים שבנדון.

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק מוצאת לנכון לשוב ולהדגיש את עמדתה כי לנוכח ליקויים מהותיים וחסרים מערכתיים שעדיין לא קיבלו מענה מספק, אנו צופים פגיעה חמורה בציבור המטופלים והמטפלים כאחד.

עמדתנו והמלצותינו:

• יש לקבוע בחוזר המנכ"ל מסמך מחייב הכולל זמני המתנה מרביים לכל שירות עיקרי. זמני ההמתנה צריכים להיות פרקטיים וברורים, ותואמי נורמות מקובלות במדינות בעלות מערכת בריאות ציבורית מתקדמת. יש לקבוע מנגנון פיצוי כספי למשפחות הממתינות מעבר לזמני ההמתנה שהוגדרו.
• חובה להתנות את העברת חלק מכספי התמיכה של המדינה לעמידה ביעדים אלה. תמיכה תקציבית צריכה להיות מדורגת: קופה שעומדת בזמני ההמתנה תקבל את מלוא התמיכה; אי-עמידה תגרור שלילה חלקית.
• חובה לקבוע מנגנון שקיפות:
  כל קופה תחויב לפרסם אחת לרבעון דו"ח פומבי מסודר על עמידה בזמני המתנה, כולל סיבת מקרים של חריגה. אי-עמידה תגרור שלילה חלקית.
• יש לנסח מנגנון אכיפה ברור שמבטיח למבוטחים זכות לתור סביר בזמן ומרחק סבירים, ולקבע סנקציות, דוגמת תשלום פיצוי, במקרי עמידה לקויה.

התייחסות למבחנים:

1. לעניין סעיף 2 הגדרות בנושא קודי השירות – יש להבטיח קיום קוד של ביקור בית או ביקור במסגרת החינוכית.

2. לעניין סעיף 2 הגדרות בנושא הגידול בהיקף השירות – גידול בהיקף השירות ובלבד שלא תהיה פגיעה בהמשכיות טיפול למטופלים קיימים ובאיכותו. קריטריון זה מייצר תמריץ חזק לקיצור מפגשים, לריכוז טיפולים בקבוצות גדולות, או לצמצום מקרים "כבדים" שדורשים ליווי ארוך טווח-

ששם לריפוי בעיסוק יש ערך רב אבל הוא פחות "רווחי" במספרי ביקורים.​

3. לעניין סעיף 2 הגדרות בנושא הכשרה והדרכה מקצועית – הכשרה והדרכה, אך ורק על ידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה בהדרכה קלינית.

4. לעניין סעיף 9 (2) בנושא תעריפי הדרכה והכשרה – התעריפים המוצעים אינם משקפים את המקובל והנהוג ויש להצמיד את התעריפים לתעריפי נציבות שירות המדינה.

5. לעניין סוגיית זמני ההמתנה:

5.1 במטרת התמיכה – מטרת התמיכה היא צמצום זמני ההמתנה לקבלת השירות במסגרת הציבורית ואולם עדיין אין התייחסות ל מנגנון מדיד, יעד או אכיפה.

5.2 בתנאי הסף כחובת דיווח – יש חובת דיווח ואולם אין התייחסות לסף מקסימלי, יעד מחייב ולסנקציה במידה וזמני ההמתנה ארוכים. יש לקבוע מנגנון פיצוי כספי, בהתאם לממוצע המקובל בשוק, שיאפשר קבלת טיפול מחוץ לקופה.

6. לעניין סוגיית תנאי מטפלים ותנאי ההעסקה – המסמך מתייחס בעיקר למבוטחים ולתפוקות השירות, עם כמעט היעדר התייחסות מפורשת לתנאי העסקה, שכר, עומסים ומסלולי קידום למטפלים, למרות שהמחסור בכוח אדם מקצועי הוא גורם מרכזי לתורים.​

לא מופיעים מנגנונים לשימור מטפלים (הכשרות, ליווי מקצועי, פיתוח קריירה), אף שהמערכת מתכננת להרחיב פעילות עד 2027- הרחבה ללא השקעה באנשי המקצוע עשויה להישען על כוח אדם זמני ושחוק.​

חסר במסמך המבחנים:

1. סטנדרט לזמן המתנה – אין התייחסות לזמן המתנה מירבי לקבלת טיפול. נדרש לחייב את הקופות לפרסם מדי רבעון את זמני ההמתנה, לכל מקצוע.

2. קשר ברור בין תקצוב לבין שיפור זמני המתנה בפועל – הזכאות לתמיכה אינה מתייחסת כלל לקיצור זמני המתנה, עמידה ביעדים, שיפור נגישות בפועל.

3. דיווח לעניין זמני ההמתנה – יש לקבוע מנגנון שקיפות רבעוני והדיווח צריך להיעשות בנפרד לכל מקצוע בריאות.

4. משוב מקצועי – חסר מנגנון מובנה לדיווח ומשוב של המטפלים עצמם על כשלים/חסרים בשטח, כך שהידע המקצועי מהקליניקה לא מוטמע חזרה בתכנון המדיניות.

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק רואה חשיבות עליונה בעבודה משותפת עם משרד הבריאות וקופות החולים, במטרה לגבש פתרונות ביניים ראויים יותר, שיבטיחו לכל ילד הזקוק לשירותי ריפוי בעיסוק, טיפול מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, תוך הקפדה על ערכי השוויון, הנגישות והאיכות בשירות הניתן.

בברכה,

רביטל גל, יו"רית                                       יפעת נוריאל, מנכ"לית

החברה הישראלית לריפוי בעיסוק                 החברה הישראלית לריפוי בעיסוק

לצפייה בגרסת PDF, לחצו כאן.