שווה קריאה! עדכונים מהספרות המקצועית בריפוי בעיסוק

לפניכם עדכונים מהספרות המקצועית (מתוך כתבי עת דוגמת ה-Canadian Journal of Occupational Therapy וה-American Journal of Occupational Therapy). עדכונים אלה פורסמו בחודשים האחרונים כחלק מתפוצת מידעון החברה הישראלית לריפוי בעיסוק. מעוניינים להיכנס לרשימת התפוצה? מלאו את פרטיכם במקום המתאים בעמוד הבית.

 

 

ריפוי בעיסוק ומיניות – מה ידוע ומה חסר?

מאמר שפורסם לאחרונה ב-Australian Journal of Occupational Therapy ביקש למפות את המחקר הקיים לגבי תחום המיניות בריפוי בעיסוק. במסגרת סקירת ספרות רחבה, נבחנו 136 מחקרים העוסקים באופנים שונים שבהם מרפאים בעיסוק וסטודנטים לריפוי בעיסוק מתמודדים עם סוגיות של מיניות בעבודתם. הממצאים מראים כי עיקר העיסוק המחקרי מתמקד בקשיים, בעמדות ובחסמים של אנשי המקצוע, ופחות תשומת לב מוקדשת לפיתוח התערבויות, כלים יישומיים ותיאוריה. המחקר מצביע על כך שמיניות נתפסת כמשמעותית אך מאתגרת לשילוב בפרקטיקה המקצועית – ויש צורך בהרחבת המחקר לכיוונים יישומיים ותיאורטיים. קראו את המאמר המלא כאן.

לחיות עם עייפות מתמשכת: השפעת עייפות הקשורה לסרטן על השתתפות ותפקוד יומיומי

מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-British Journal of Occupational Therapy ביקש לבחון כיצד עייפות הקשורה לסרטן פוגעת בתפקוד היומיומי ובהשתתפות בעיסוקים משמעותיים. מרבית הנבדקים במחקר דיווחו על עייפות קשה וביטחון נמוך ביכולתם להתמודד איתה, בעיקר בפעילויות פנאי, חברה ופעילויות תובעניות. עוד תוארו אובדן הנאה והשפעה עמוקה על הזהות האישית. המאמר מדגיש את הצורך בהערכה שיטתית של עייפות הקשורה בהתמודדות עם מחלת הסרטן, ובמתן התערבויות מותאמות על ידי מרפאים בעיסוק וצוותים רב-מקצועיים. קראו את המאמר המלא כאן.

שיקום קוגניטיבי אחרי שבץ: עניין של תזמון!

מחקר שפורסם לאחרונה ב-American Journal of Occupational Therapy בוחן כיצד שינוי ב״כרונוטיפ״ — ההעדפה לשינה וערות בשעות מסוימות — משפיע על תפקוד קוגניטיבי אצל מטופלים שעוברים שיקום לאחר שבץ מוחי. המחקר מצא כי התאמת מועד הטיפול או ההערכה לשעות ה״טבעיות״ של המטופל (כרונוטיפ) קשורה בביצועי זיכרון טובים יותר. ממצא זה מדגיש את חשיבות ההתאמה האישית בטיפול שיקומי, ומדגים כיצד שעת הטיפול היא לא רק עניין לוגיסטי אלא רכיב מהותי בהתערבות. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.

הקשר בין ראייה ועצמאות ב-ADL וב-IADL, בקרב קשישים המתגוררים בקהילה

הזדקנות תקינה עלולה לגרום לירידה בראייה. ראייה היא מרכיב חשוב בעצמאות בפעילויות ADL ו-IADL. מחקר שפורסם לאחרונה ב-American Journal of Occupational Therapy בחן את הקשר בין ליקויי ראייה לבין פעילויות אלה בקרב קשישים המתגוררים בקהילה. המחקר מצא כי ליקויי ראייה מסוימים היו קשורים לפעילויות ספציפיות ולכן יש לקחת אותם בחשבון בטיפול באוכלוסיה זו, במסגרת ההתערבות בריפוי בעיסוק. רוצים לדעת עוד? קראו את המאמר המלא כאן.

ביצועים נמוכים אצל סטודנטים לריפוי בעיסוק – מי, ולמה?

מהם הגורמים שיכולים להוביל לביצועים אקדמיים ירודים של סטודנטים לריפוי בעיסוק, ובפרט כאלה שמגיעים ממשפחות ללא רקע אקדמי? מחקר שפורסם לאחרונה ב-American Journal of Occupational Therapy ביקש לחקור כיצד תופסים סטודנטים שכאלה את המסוגלות העצמית האקדמית שלהם, המעורבות שלהם בעשייה האקדמית והשתלבותם החברתית. המדגם כלל 18 סטודנטים לריפוי בעיסוק שלהוריהם אין השכלה אקדמית מלאה. תוצאות המחקר שופכות אור בנוגע לגורמים התורמים לביצועים אקדמיים נמוכים של סטודנטים אלה, וכיצד ניתן להתמודד עם החסמים שזוהו. לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.

ריפוי בעיסוק ומשבר האקלים – מה הקשר?

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בעשורים הקרובים יגרמו שינויי האקלים לאלפי מקרי מוות נוספים בשנה – כתוצאה מתת תזונה, מלריה, ושהייה בטמפרטורות גבוהות במיוחד. עם השלכות בריאותיות שכאלה ושינויים של ממש בסביבת החיים, למשבר האקלים השפעה ניכרת על עיסוקים אנושיים ברחבי העולם. מה תפקידם של מרפאים בעיסוק בהקשר זה? מחקר שפורסם לאחרונה ב-Canadian Journal of Occupational Therapy, במסגרתו נערכו ראיונות עם מרפאים בעיסוק, מתאר את הקשרים המורכבים שבין אתגרים שמציב משבר האקלים לבין ריפוי בעיסוק. סקרנים לדעת עוד? קראו את המאמר המלא כאן.

איך נוכל לעזור לחסרי בית?

המידע על יעילות התערבויות שנועדו לקדם השתתפות משמעותית בקרב אנשים חסרי בית (Homeless), מצומצם יחסית. מחקר שפורסם לאחרונה ב-Canadian Journal of Occupational Therapy ביקש לזהות את הטווח והיעילות של התערבויות לקידום השתתפות משמעותית באוכלוסיה זו. באמצעות סקירה שכללה 12 מחקרים, מיפו עורכי המחקר את סוגי ההתערבויות הקיימות כיום והעריכו את יעילותן. רוצים לדעת איזה התערבויות נמצאו יעילות בקידום השתתפות משמעותית, וכיצד יכולים מרפאים בעיסוק להתבסס על התערבויות אלה? קראו את המאמר המלא כאן.

העתיד כבר כאן? שימוש במודלים תלת מימדיים של בתיהם של מטופלים בריפוי בעיסוק

ביקור בסביבת המגורים של מטופלים היא מרכיב חשוב בעבודת המרפאים בעיסוק – רך עלולה לגזול זמן ומשאבים. MapIt היא אפליקציה לטלפונים ניידים המייצרת ייצוג תלת מימדי של בית, עם אפשרות לערוך מדידות. מטרת מחקר שפורסם לאחרונה בAustralian Journal of Occupational Therapy הייתה לבדוק האם שימוש בייצוג תלת מימדי של ביתו של מטופל תורמת להתערבות קלינית בריפוי בעיסוק.
התוצאות הראו כי MapIt סייעה למרפאים בעיסוק להבין את סביבת המגורים של המטופלים שלהם ולתכנן את הטיפולים בהתאם. המודלים התלת מימדיים שנוצרו על ידי MapIt נחשבו גם מועילים לתקשורת עם אנשים אחרים המעורבים בטיפול, כמו בני משפחה או אנשי מקצוע אחרים.
רוצים לדעת עוד? למעבר למאמר המלא, לחצו כאן.

דמצניה מוקדמת ופעילויות יומיום

כיצד משפיעה דמנציה בשלביה המוקדמים על פעילויות יומיומיות? מחקר שפורסם לאחרונה בBritish Journal of Occupational Therapy ביקש לבחון זאת על ידי סדרת ראיונות עם אנשים החיים עם דמנציה, מטפליהם העיקריים והמרפאים בעיסוק שעובדים איתם. ממצאי המחקר מרמזים כי תוכניות התערבות בריפוי בעיסוק לאנשים החיים עם דמנציה בשלביה המוקדמים צריכות להתמקד בקשיים הקשורים למגוון רחב של סוגי פעילות, ולכלול התייחסות ספציפית לבריאות הנפש ולצרכים מוטיבציוניים. קראו את המאמר המלא כאן.

התנהגויות משחק מוקדמות של תינוקות עם חשד ל-ASD

אין הרבה מידע מחקרי על הקשר שבין מחקרים התנהגות באמצע גיל הינקות, לבין אבחון מאוחר יותר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). מחקר שפורסם לאחרונה ב-American Journal of Occopational Therapy הראה כי קיימים הבדלים בהתנהגויות המשחק של תינוקות שאובחנו מאוחר יותר עם ASD, לבין תינוקות שלא אובחנו מאוחר יותר. תוצאות המחקר מציעות כי התנהגויות משחק מוקדמות עשויות להוות אינדיקטור מוקדם להבדלים התפתחותיים המאפיינים תינוקות שמאובחנים מאוחר יותר עם ASD. רוצים לקרוא עוד? למאמר המלא לחצו כאן.

הקשר בין זמן מסך, השתתפות ופעילות גופנית בקרב ילדים

זמן רב של צפייה במסך נמצא כקשור להפרעות בשינה, ביצועים אקדמיים גרועים יותר ופעילות גופנית מופחתת בקרב ילדים. עם זאת, לא ידוע הרבה על העדפות הפעילות וההשתתפות של ילדים ביחס לזמן המסך שלהם. במחקר שפורסם לאחרונה ב-British Journal of Occupational Therapy, בהשתתפות 25 הורים וטפלים לילדים בגילאי 8-12, נמצאו מספר קשרים בין מאפייני השימוש במסכים לבין פעילויות יומיומיות אחרות. רוצים לקרוא עוד? לחצו כאן לקריאת המאמר המלא.

תכנון לו"ז שבועי ככלי להערכת תפקודים ניהוליים אצל מתבגרים עם אוטיזם​

מתבגרים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD) עשויים לחוות אתגרים עם תפקוד ניהוליים, במיוחד בארגון, תעדוף, ניהול זמן ותכנון. עם זאת, ישנם מעט כלים להערכה אובייקטיבית של תפקודים ניהוליים באוכלוסיה זו. מטרת מחקר שפורסם לאחרונה ב-American Journal of Occupational Therapy הייתה לבדוק האם תכנון לו"ז שבועי (WCPA) יכול לשמש כמדד תפקודים ניהוליים עבור צעירים עם ASD.
במחקר השתתפו שלושים ותשעה מתבגרים עם ASD וללא מוגבלות שכלית. ה-WCPA נמצא ככלי רגיש לליקויים הקשורים לתפקודים ניהוליים ויכול להיות כלי שימושי להערכה ותכנון טיפול באוכלוסיה זו. לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

תלונות סובייקטיביות על זיכרון מנבאות פגיעה בזיכרון, בפעילויות IADL ובהשתתפות חברתית אצל מבוגרים: מודל Fixed-Effects

נטען בעבר כי תלונות סובייקטיביות על זיכרון (SMCs) קשורות לפגיעה עתידית בזיכרון, בפעילויות IADL ובהשתתפות חברתית; ועדיין – הקשרים הללו עדיין לא הוכחו באופן חד משמעי. מטרת מחקר אורך בהשתתפות אלפי נבדקים שפורסם לאחרונה ב-American Journal of Occupational Therapy הייתה לקבוע אם שינויים ב-SMCs לאורך זמן מנבאים ירידה בזיכרון, IADL והשתתפות חברתית בקרב מבוגרים. תוצאות המאמר מראות כי SMCs יכולים לשמש כאינדיקטור מוקדם לליקויים עתידיים בזיכרון, מגבלות ב-IADL ובהשתתפות חברתית בקרב מבוגרים. יותר מכך, התערבויות הממוקדות ב-SMC עשויות להיות משמעותיות ביותר בגיל זה. רוצים לקרוא עוד? לחצו כאן.

שימוש בסמארטפון לניטור עייפות ופעילות בקרב אנשים עם פגיעה מוחית נרכשת

עייפות לאחר פגיעה מוחית נרכשת (ABI) משפיעה לרעה על פעילותם היומיומית של מטופלים. מעקב אחרי חוויית העייפות בזמן שהיא מתרחשת, יכולה לעזור בהתמודדות ובניהול שלה. מחקר שפורסם לאחרונה ב-British Journal of Occupational Therapy בדק כיצד ניתן להשתמש באפליקציית סמארטפון כדי לעקוב בזמן אמת אחרי עייפות ופעילות של מטופלים לאחר ABI, כולל ניטור של גורמים סביבתיים שונים באמצעות חיישני הטלפון. כדי לקרוא עוד על מהלך המחקר ותוצאותיו לחצו כאן.

מעבר לאמהות עם מחלה כרונית: עיסוקים ואיזון

המעבר לאמהות כרוך בשינויים פיזיים, נפשיים, חברתיים ותעסוקתיים. מחלה כרונית מוסיפה לכך מורכבות רבה. מעט ידוע על ההשפעות של מעבר לאימהות על עיסוקיהן של נשים עם מחלה כרונית, על האיזון העיסוקי שלהן ואיכות חייהן. סקירת ספרות שפורסמה לאחרונה ב-Australian Journal of Occupational Therapy בחנה 46 מחקרים אמפיריים שעוסקים במעורבות עיסוקית ואיזון עיסוקי של נשים עם מחלה כרונית לפני ובמהלך ההריון, ובאימהות מוקדמת. רוצים להתעדכן בממצאי המחקר? קראו את המאמר המלא כאן.

מי בסכנה ליפול, וכמה חשוב ריפוי בעיסוק כדי למנוע את זה? מחקר רטרוספקטיבי לזיהוי גורמי סיכון לנפילות של מטופלים באשפוז

זיהוי מהיר של מטופלים בסיכון לנפילות נדרש על ידי מרפאים בעיסוק כדי ליזום התערבות למניעת נפילות. מחקר רטרוספקטיבי שפורסם לאחרונה ב-British Journal of Occupational Therapy בוצע במטרה לזהות את גורמי הסיכון הפנימיים והחיצוניים של חולים שנופלים בשלבים מוקדמים של האשפוז.
מדגם המחקר כלל 218 חולים, 109 שחוו נפילה בשלבי אשפוז מוקדמים (בתוך 48 שעות מקבלתם לאשפוז) ו-109 חולי ביקורת. נמצא כי מרבית הנפילות התרחשו בחדר המטופל או בחדר האמבטיה, כתוצאה מהחלקה או בזמן שהמטופלים בשירותים. בין המשתנים שנמצאו כמנבאים מובהקים לנפילות באשפוז: התניידות ללא סיוע, פגיעה בשיווי המשקל, כוח שרירים מופחת ואימפולסיביות. קבלת טיפול בריפוי בעיסוק הפחיתה את הסיכון ליפול ב-81%!
רוצים לדעת עוד? לחצו כאן לקריאת המאמר המלא.

השתתפות של אמהות לילדים עם אוטיזם במפגשים משפחתיים ואירועים חברתיים

השתתפות במפגשים משפחתיים ואירועים חברתיים יכולה לספק הנאה ותחושה חיובית, אך אמהות לילדים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי עלולות לחוות זאת בצורה אחרת לגמרי. מחקר שפורסם לאחרונה ב- Australian Journal of Occupational Therapy ביקש לחקור כיצד חוויותיהן של אמהות לילדים עם הפרעה על הספטרום האוטיסטי במפגשים שכאלה מתוארות בספרות המקצועית. הנושא העיקרי שעלה מן הספרות הקיימת הוא חווייה שלילית על אף שימוש באסטרטגיות התמודדות שונות. ארבע תמות עלו סביב נושא זה: תחושות פחד, מתח וחרדה; הימנעות ממפגשים משפחתיים; הנאה ותחושת ביטחון פחותות; ושימוש באסטרטגיות שונות. רוצים לדעת עוד? קראו את המאמר המלא כאן.

כיצד ניתן לטפל בעייפות ממנה סובלים אנשים עם פרקינסון?

עייפות היא סימפטום מרכזי ומגביל במחלת פרקינסון. מאמר שפורסם במרץ 2022 ב- Canadian Journal of Occupational Therapy מניח את התשתית לבחינת יעילותו של פרוטוקול לטיפול בעייפות בקרב אנשים עם פרקינסון. מדובר בפרוטוקול התערבות של שישה שבועות לשימור אנרגיה, שפותח כדי לשפר את הביצועים העיסוקיים של אנשים שסובלים מעייפות אך טרם נבדק בקרב אנשים המאובחנים עם פרקינסון. המאמר מתאר מחקר פיילוט שנועד להעריך את יעילותה של תכנית התערבות זו עבור פרקינסון, כשהיא מועברת מרחוק באמצעות שיחת וידאו.
רוצים לדעת עוד על ההתערבות ויעילותה? קראו את המאמר המלא כאן.

סקירה: Motor Imagery לשיפור ADL לאחר שבץ

לדמיון מוטורי (Motor Imagery) עשויה להיות השפעה מיטיבה על פעילויות ADL לאחר שבץ מוחי. סקירת ספרות שהתפרסמה לאחרונה ב- British Journal of Occupational Therapy מעריכה בפעם הראשונה את איכות הראיות המחקריות ואת יעילותה של שיטת התערבות זו בשיפור עצמאות ב-ADL לאחר שבץ מוחי. ממצאי הסקירה מלמדים שמדובר בכלי שמשפיע לטובה על עצמאות ב-ADL, תוך סיכון נמוך עבור המטופלים. לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.

סקירה: ניהול יציבה לאורך 24 שעות, עבור אנשים שאינם מסוגלים לשנות מנח

אנשים עם מוגבלות פיזית מורכבת שאינם מסוגלים לשנות מנחים באופן עצמאי, נמצאים בסיכון לפתח דפורמציות וסיבוכים משניים. חוקרים מציעים כי עבור אנשים אלה, יש צורך בהתייחסות ליציבה 24 שעות ביממה כדי להגן על מבנה הגוף. מחקר שפורסם החודש ב-British Journal of Occupational Therapy ביקש לבחון את הידע המחקרי הקיים לגבי ניהול יציבה מסוג זה. מה מצאו החוקרים, ומה ההשלכות על מדיניות בריאות? לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.

איך מסתדרים עם זה?! הבדלים בהתמודדות עם הפרעת התפתחותית בקואורדינציה (DCD) לעומת הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)

הפרעת התפתחותית בקואורדינציה (DCD) והפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמשכות מהילדות אל הבגרות. ועדיין, המחקר שבודק כיצד מבוגרים עם DCD ו/או ADHD מתמודדים עם האתגרים השונים שהפרעות אלה מזמנות, מצומצם יחסית. מטרת מחקר שפורסם לאחרונה ב-British Journal of Occupational Therapy הייתה לחקור מנגנוני התמודדות בקרב מבוגרים עם DCD ו-ADHD. נמצא כי שימוש באסטרטגיות התנהגותיות היה הרלוונטי ביותר ל-ADHD, בעוד שביצוע התאמות בסביבה היו שכיחות ב-DCD. ומה לגבי שימוש באסטרטיות קוגניטיביות ותמיכה חברתית? ומה ההשלכות של ממצאים אלה על טיפול? לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.

כל כך הרבה אפליקציות לקידום בריאות… איך שופטים את האיכות שלהן?

לאורך השנים האחרונות מספר אפליקציות הבריאות לטלפונים חכמים גדל בקצב מסחרר. איך יכולים מרפאים בעיסוק ומטופלים לדעת כמה האפליקציות האלה איכותיות, ובאיזו מהן כדאי להשתמש? מטרתו של מחקר שפורסם לאחרונה ב-Canadian Journal of Occupational Therapy הייתה לפתח את כלי סטנדרטי לדירוג אפליקציות בריאות, על פי פרמטרים שונים. לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר המלא, להתרשם מתכונותיו הפסיכומטריות של הכלי ולהחליט האם תוכלו להשתמש בו בעצמכם…

תיאור מקרה: התערבויות בריפוי בעיסוק לילדים ונוער עם הפרעה סנסורית

האם החלטות קליניות של מרפאים בעיסוק בשטח מבוססות על ממצאים וראיות מחקריות שיטתיות? תיאור מקרה שפורסם בכתב העת האמריקאי לריפוי בעיסוק (AJOT) שם לו למטרה לתאר ולהדגים עד כמה חיבור זה חשוב ומשמעותי. במאמר זה מתואר טיפול בריפוי בעיסוק במסגרת בית הספר, בילד המאובחן בהפרעה על הספקטרום האוטיסטי ועם אתגרים באינטגרציה חושית. מה אפשר ללמוד ממנו? קראו את המאמר המלא כאן.

לקחים ממגיפת הקורונה: ריפוי בעיסוק בקו החזית

קשה לומר שמגיפת הקורונה לגמרי מאחורינו, ובכל זאת שווה לעצור רגע ולהבין מה למדנו ממנה לגבי ריפוי בעיסוק. המגיפה הדגישה את הצורך (והחסר) במדיניות מסודרת לשמירה על בריאות הציבור ואסטרטגיות תגובה להתפרצות מגפה. מחלקות השיקום בכל עולם התמודדו עם קשיים במתן טיפול שגרתי בשל הצורך להגן על חולים וצוות מפני הדבקה, מחסור בצוות וציוד מגן אישי, והעדר ידע לגבי דרכי עבודה במצב חדש זה. מאמר דעה שהתפרסם ב-American Jourtnal of Occupational Therapy מבקש להפנות זרקור לאסטרטגיות שיושמו על ידי מנהלי שירות ריפוי בעיסוק כדי לתמוך בצוות שלהם, להקל על מתן טיפול יעיל, ולפעול בהתאם למדיניות ונהלים שמשתנים ללא הרף בזמן משבר. בחינת תגובת המרפאים בעיסוק למשבר וחשיבותם בתוכו, יכולה לספק תובנות חשובות לקראת משברים עתידיים בתחום הבריאות. רוצים לקרוא עוד? למאמר המלא לחצו כאן.

מה מנבאת מעורבות בעבודה ובעיסוקי פנאי בקרב מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית?

אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בגיל המבוגר מתמודדים עם חסמים שונים בדרכם להיות מעורבים בעיסוקים משמעותיים. מטרתו של מחקר שפורסם לאחרונה ב- Canadian Journal of Occupational Therapy הייתה לזהות את הגורמים המנבאים את מעורבותם בעבודה ובעיסוקי פנאי של אנשים עם מוגבלות שיכלית בגיל הזקנה, והשלכותיהם על טיפול בריפוי בעיסוק. המחקר מצא כי קושי להתנייד בסביבה הביתית, בריאות גופנית לקויה או גיל מבוגר יותר, ניבאו עיסוק מופחת בעבודה ובפעילויות פנאי. כיצד הממצאים משפיעים על יכולתם של מרפאים בעיסוק לקדם השתתפות באוכלוסיה זו? למאמר המלא לחצו כאן.

תפקודים ניהוליים ומטלות בית: האם השתתפות במטלות בית מנבאת תפקוד קוגניטיבי של ילדים?

יש סיבה טובה להניח שמעורבות במטלות בבית יכולה לשפר תפקודים ניהוליים של ילדים: מעורבות במטלות דורשת תכנון, וויסות, מעבר בין משימות וזכירת הוראות. עם זאת, הידע המחקרי לגבי השתתפות במטלות הבית ותפקודים ניהוליים אצל ילדים, בהם מיומנויות אלו עדיין מתפתחות – מועט. מחקר שהתפרסם בחודש שעבר ב-Australian Occupational Therapy Journal ביקש לשפוך אור על הנושא.

במסגרת המחקר נאספו נתונים מ-207 הורים לילדים בגילאי 5–13 שנים. תוצאות המחקר הראו שעיסוק במטלות self-care (למשל, כאשר הילד מכין לעצמו ארוחה) ומטלות family-care (למשל, להכין למישהו אחר ארוחה) מנבאות באופן מובהק יכולות זיכרון עבודה ואינהיבציה, וזאת בניכוי השפעות גיל, מגדר, וקיומה או העדרה של מוגבלות.
ומה לגבי מעורבות ילדים בטיפול בחיות מחמד? סקרנים לדעת עוד? קראו את המאמר המלא.

סקירה: התערבויות בריפוי בעיסוק לשיפור התפקוד הלימודי של ילדים

מטרתה של סקירת ספרות רחבת היקף שפורסמה לפני כשנתיים ב American Journal of Occupational Therapy, הייתה לבחון את יעלותן של התערבויות בריפוי בעיסוק לשיפור ההשתתפות הילמודית של ילדים ונוער בגילאי 5-21. בסקירה נכללו 46 מחקרים, המתרכזים בשלושה נושאים עיקריים: התערבויות לתמיכה בהשתתפות ולמידה בכיתה; התערבויות לתמיכה במוטיבציה והשתתפות באוריינות, כולל קריאה, הבעה בכתב והבנה; התערבויות לשיפור כתיבה ידנית.
כותבי המאמר מפרטים את רמת התמיכה המחקרית שנמצאה עבור יעילותן של התערבויות שונות, בהן: שימוש ביוגה לשיפור ההשתתפות, שימוש בפעילויות יצירתיות, התערבויות בתיווך הורים, תרגול טיפולי להתערבות בכתב יד, ועוד. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.

יישום טיפול מבוסס ראיות בשיקום לאחר שבץ מוחי: סקירה

על אף ההתקדמות הרבה בחקר שיקום שבץ מוחי, מרפאים בעיסוק עדיין מתקשים ליישם טיפול מבוסס ראיות בעבודתם בשטח עם מטופלים לאחר שבץ. סקירה שפורסמה ב-American Journal of Occupational Therapy ומתבססת על 25 מאמרים מחקריים בתחום שיקום שבץ, שמה למטרה לעמוד על החסמים ליישום שכזה ועל האסטרטגיות היעילות לקדמו. רוצים לדעת עוד? להפנייה למאמר המלא, לחצו כאן.

להיות הורה כעיסוק: איך בעצם "עושים" הורות?

הורות היא תפקיד חברתי כל כך נפוץ – ועדיין לא תמיד ברור מה זה בעצם אומר "להיות הורה", והספרות המקצועית אודות המאפיינים העיסוקיים של תפקיד זה מוגבלת. מחקר שפורסם לפני מעט יותר משנה ב- Australian Occupational Therapy Journal מנסה לעשות סדר: הכותבים סוקרים את הספרות המקצועית הקיימת על הורות כעיסוק, ועל בסיסה מפתחים מודל תאורטי, ממוקד-הורה, בשם Parenting Occupations and Purposes (בקיצור, POP). רוצים לדעת עוד? קראו את המאמר המלא כאן.

שילוב אומנות בריפוי בעיסוק במסגרות גריאטריות: סקירת ספרות

כיצד פעילות אומנותית משתלבת בטיפול בריפוי בעיסוק עם אוכלוסיה גריאטרית? כיצד היא תורמת לשיפור ושימור בריאות ו-well-being? בסקירת ספרות שהתפרסמה לאחרונה ב-Canadian Journal of Occupational Therapy, מנסים הכותבים לברר כיצד פעילות אומנותית יכולה להוות כלי משלים בטיפול בריפוי בעיסוק בקרב אנשים השוהים במוסדות גריאטריים. במסגרת הסקירה נאספו נתונים מ-14 מחקרים, לפיהם נבדק כיצד פעילות אומנותית חזותית (רישום, ציור, צילום וכדומה) משפיעה על מדדי איכות חיים. לקריאת המאמר לחצו כאן.

מהי גילנות (Ageism), וכיצד היא משפיעה עלינו כמרפאים בעיסוק?

גילנות (Ageism) היא דעה קדומה כנגד אדם, המתבססת על גילו.
הרצאתה המרתקת של Lindy Clemson, שהתפרסמה לאחרונה בכתב העת האוסטרלי לריפוי בעיסוק (Australian Occupational Therapy Journal), מתארת כיצד התרבות בה אנו חיים נוטה להדגיש את הפגיעות הגדולה של אנשים מבוגרים, לעתים תוך כדי הפיכתם ל"מקשה אחת" וגילוי יחס פטרוני הנוטל מהאדם המבוגר שליטה בחייו. Clemson סוקרת את השינויים האחרונים בהתייחסות של המערכת הרפואית להזדקנות בריאה כפי שהיא משתקפת בעשיית המרפאים בעיסוק, ומתייחסת להשפעתה המזיקה של גילנות על עבודתם. לצפייה במאמר זה באתר כתב העת האוסטרלי לריפוי בעיסוק, לחצו כאן.

שימוש במציאות מדומה לטיפול בחרדה – סקירת ספרות

בימים אלה, בהם העולם נשטף בגל תחלואה נוסף, בידודים וחוסר וודאות – הסיכוי להופעת הפרעות חרדה ולהחמרה בהפרעות חרדה קיימות הולך וגובר. כיצד ניתן לרתום טכנולוגיית מציאות מדומה לטיפול בחרדה?
בסקירה שפורסמה בגיליון האחרון של ה-American Journal of Occupational Therapy (AJOT), בוצע סינון של של מאמרים מדעיים שפורסמו בין השנים 2000 ל2020 ומתארים התערבות בהפרעות חרדה בריפוי בעיסוק, באמצעות טכנולוגיית מציאות מדומה. נמצאו 28 מחקרים המתמקדים בשימוש בטכנולוגיה זו כדי לטפל בפוביות ספציפיות, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), וחרדה חברתית. ממצאי הסקירה מדגישים את האופן בו מציאות מדומה מאפשרת סימולצייה של סביבות, מייצרת טיפול הנחווה כ"אקולוגי" יותר ועשויה לשפר את האפקט הקליני של ההתערבות.
רוצים לדעת עוד? לתקציר המאמר באנגלית מתוך אתר AJOT, לחצו כאן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערות שוליים