חדשנות מסקרנת אותי. מהמקום הזה, ומתוך האהבה למקצוע הריפוי בעיסוק, והבנת חשיבותו, יצאתי לחקור את החדשנות במקצוע. אני יוצאת למסע הזה מאוד סקרנית ומזמינה גם אתכן ואתכם להצטרף אליי. ללמוד ולהכיר את אבולוציית המקצוע שלנו, ומה שמרתק, שזה קורה עכשיו.
והפעם, אני מקדישה את הטור למגזר הציבורי וליזמיות שבאו מהשטח, בניסיון לשנות ולהשפיע מבפנים. אני כמובן מדברת על יזמות פנים ארגונית (Intrapreneurship). מושג מוכר וידוע, וקטונתי לתת את דעתי עליו, אך כן ארצה לדבר עליו בהקשר של ארגונים בעלי אופי טיפולי/חינוכי, כי אלה הם אותם מקומות שמרפאות בעיסוק עובדות לרוב במה שאנחנו מכנות; המגזר הציבורי.
אז מה זה בכלל יזמות פנים ארגונית? (הגדרה קצרה ונמשיך) זו התנהגות יזמית שמתחילה מעובד בארגון, ומתקיימת בתוך הארגון ולטובתו. יזמים פנים ארגונים לרוב יהיו בעלי כושר התמדה, מוטיבציה פנימית, יכולת מנהיגות ונטייה ללקיחת סיכונים. המבנה התאגידי בו הם פועלים, המאופיין לרוב בבירוקרטיה, היררכיה וכללים מוגדרים, עלול לחסום ולעכב אותם.
הרי כשמדברים על יוזמות, על חדשנות, ישר המחשבה לוקחת אותנו לאותה אישה, או איש, עצמאיים בדרך כלל, שמקימים עסק חדש. יזם מתחבר לנו להייטק, לאחרונה גם נשמע קולם של יזמים חברתיים. אנחנו מכירות אותם כ-אלה שזיהו פער בחברה, במשק, בעולמות התוכן שלהם, פעלו לפתרון וכך הקימו את העסק שלהם (או את העמותה שלהם).
אז זהו. שלא רק. יש גם המון יוזמות בתוך ארגונים, בתוך תאגידים, בתוך חברות ענק. לפני שאנחנו צוללים לדוגמא טיפולית, אני רוצה שתכירו את הדוגמא ששינתה את העולם והיא דוגמא ליוזמה פנים ארגונית. Gmail – התחיל כרעיון של אחד העובדים בחברת Google. בזמן השקת המוצר, אי שם ב-1 באפריל 2004, הקהל היה בטוח שזוהי מתיחה של החברה. גם בגלל תאריך ההשקה, גם כי הם הציעו שטח אחסון גדול מאוד ממה שהיה מקובל בזמנו וגם כי מה בין מנוע חיפוש לדואר אלקטרוני? בזמנו זה היה רעיון חדשני מאוד. היום זה נשמע כל כך טריוויאלי. כל החדשנות הזו, היא יוזמה ופיתוח של אחד העובדים, בחור בשם פאול בוחייט, שעבד על זה בזמן שעות העבודה שלו, בזמן שנקרא "פרויקט 20%". זהו זמן בו מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. (היש יותר עידוד יוזמה מזה?)
עד כאן דוגמת קצה.
בואו נדבר על ארגונים מקומיים, בהם עובדות מרפאות בעיסוק. לדוגמה, בתי חולים, מכונים להתפתחות הילד, משרד החינוך, מכוני שיקום. גם אם את עובדת זוטרה, וגם אם את מנהלת בכירה, צאי מנקודת הנחה: הארגון בו את עובדת רוצה לצמוח. יש כמה מנועי צמיחה לארגון, ויזמות הוא אחד מהם. בלי יזמות, ארגון יישאר סטטי, או לכל הפחות, יצמח לאט. כדי להבין יותר לעומק את הנושא, פגשתי את סא"ל ה', אשר יזמה שורת פרויקטים של פיקוד ומנהיגות בצבא ונתנה את נקודת מבטה המקצועית. ה' מסבירה: "עשייה בארגונים מתחלקת לשתי פרקטיקות: האחת, מסורות ושגרות. הן הבסיס שנותן לארגון להתקיים ולתפקד. הפרקטיקה השניה היא התנועה: הצעות, יוזמות, חדשנות – כל אלה הן מה שגורם לארגון לצמוח, לנוע, להתחדש. כל יוזמה היא חדשה עד שמתמסדת והופכת להיות חלק מהפרקטיקה הראשונה והמסורתית, עד שמגיעה יוזמה חדשה. התנועה הזו, של יוזמה – מיסוד – יוזמה – מיסוד, היא זו שגורמת לארגון להתפתח ולהשתפר באופן שיטתי".
פגשתי את אלישבע ניסטנפובר, מרפאה בעיסוק התפתחותית עם וותק של כעשרים שנים. עובדת במשרד החינוך ומאוד אוהבת את עבודתה ואת מקום עבודתה (האם זה מוזר שציינתי את זה? ייתכן. אך נחזור לזה בהמשך). אלישבע פיתחה מוצר חדשני במסגרת לימודי התואר השני, (אוניברסיטת תל אביב, מסלול פרויקט גמר, בהנחיית ד"ר מרגלית פדה) המיועד למרפאות בעיסוק העובדות במשרד החינוך. זוהי ערכה שנקראת "שותפים לדרך". הערכה מכילה כלים מעשיים לשימור ושיפור הקשר עם הורי המטופלים. לוח Padlet מלא במצגות, הסברים, שאלונים ועוד אמצעים לעבודה מול הורים. מוצר זה נולד מתוך הפער שאלישבע זיהתה: "בעבודה במסגרות חינוכיות, הקשר עם ההורים הוא דל יותר מעבודה במכונים לדוגמא, ורציתי להטיב עם המשפחות, עם המטופלים ועם המרפאות בעיסוק, מתוך הבנה שככל שמעורבות הורית עולה, כך גם הצלחת הטיפול וגם שביעות הרצון של כל הגורמים המעורבים". ניכר כי הארגון היה שותף לדרך גם בשלבים מוקדמים יותר, לפני שהמוצר יצא לאור: "נעזרתי בגורמים מתוך המערכת בשלב הפיתוח, בניהם המדריכה הארצית של המרפאות בעיסוק, שעזרה בשלבים כגון הערכת הצרכים ופיתוח הערכה".
לאחר שסיימה לפתח את הערכה, הציעה למנהלת המתי"א בו היא עובדת להתחיל להטמיע את התהליך ואת המוצר. אלישבע קיבלה תשובה חיובית, את ברכתה של המנהלת וגם – שעות שבועיות נוספות וליווי של מומחית תחום יזמות וחדשנות. זה התחיל בקטן, בפיילוט, עם 11 מרפאות בעיסוק למשך שנה, ולאחר הצלחת הפיילוט, הפרויקט עומד להתרחב לכלל מרפאות בעיסוק מתי"א שומרון (כמעט כ-55 עובדות) תוך המשך ליווי של מומחית יזמות, שתמשיך ללוות את הטעמת התהליך. "החזון שלי הוא שכל המרפאות בעיסוק במשרד החינוך יכירו את הערכה וישתמשו בה".
אלישבע היא יזמית. יזמית בתוך ארגון מסורתי, ותיק, בעל שגרות ושיטות עבודה קבועות. לרובנו היה נדמה כי משרד החינוך הוא ארגון בו יהיה קשה ליזום, ובטח להטמיע את היוזמה. שמחתי לגלות שהיוזמה שלה התקבלה בברכה על ידי המנהלת שלה. ניתנה לה ההזדמנות להביא את החדשנות בקצב נכון, להתחיל מפיילוט ולהתפתח משם. שמחתי לגלות כי אלישבע קיבלה ליווי מאשת מקצוע (הידעתן שיש במשרד החינוך מומחיות יזמות וחדשנות?) וכן תגמול ושעות עבודה. הדברים האלה הם משמעותיים מאוד ומראים על רצון מטעם הארגון לעודד יוזמות של עובדים ומכך מראה על הרצון של הארגון לצמוח ולהתחדש.
לעיתים יש לנו נטייה לחשוב על אותה עובדת שבאה ומבקשת לעשות שינוי, כעובדת מרדנית, אנרכיסטית אולי. ההיפך הוא הנכון. עובדת שאוהבת את מקום עבודתה, היא זו שתרצה לעשות בו את השינוי. כי אכפת לה וחשוב לה והיא רוצה לקדם תהליכים ולהטיב עם המטופלים ועם הארגון. אלישבע היא דוגמא נהדרת לעובדת כזו. דרוש אומץ כדי להביע את הרעיון החדשני, ומוטיבציה גבוהה ויכולת התמדה על מנת להטמיע ולהוציא את זה לפועל.
מילה על המנהלת של אלישבע, שאיני יודעת מי היא ומעולם לא נפגשנו או שוחחנו. גם היא פעלה באומץ רב כדי לגרום לזה לקרות. על המנהלים לזהות את היזמים, את אותם עובדים בעלי הרעיונות ולהבין שהם עובדים שאוהבים את מקום עבודתם ורוצים להביא לשינוי חיובי. חושבים שיוזמות בתוך ארגון הם דבר מורכב בעבור העובדת היזמית? לא פחות מורכב בעבור המנהלות. בזמן שהן שומעות רעיון חדש, ככאלה שמכירות את הארגון, מיד עומדים לנגד עיניהן כל החסמים שיכולים להיות ב-איך. חסמים טכנולוגיים, חסמים של זמן, משאבים, מקצועיות, כסף. "הרעיון טוב, אבל איך נעשה את זה…" שמעתן את המשפט הזה? כי האיך הוא מאיים ומפחיד. אך ברגע שנפרק אותו אט אט, יש סיכוי שנביא לשינוי גדול וטוב.
בונוס לסיום;
יחד עם סא"ל ה', ניסחתי שלוש עצות לעובד.ת שרוצה ליזום ושלוש עצות למנהלת לטובת יזמות וחדשנות בתוך אירגונים.
לעובדת:
1. צאי מנקודת הנחה: הארגון בו את עובדת רוצה לצמוח. היוזמה שלך תעזור לארגון לייעל תהליך? להטיב עם הלקוחות? לשפר את השירות? סימן שהרעיון הוא טוב ויש סיכוי שהוא יתקבל בברכה.
2. תגיעי למנהלת שלך עם כמה שיותר ידע. על הבעיה, על הפתרון שאת מציעה. אולי שלד ראשוני של התהליך הדרוש, דאטא על הנושא, מקומות אחרים בעולם עם יוזמות דומות. נסי לבוא מגובשת ולאחר מחשבה מעמיקה לפני ההצעה.
3. תעזי! כמו שאומר המשפט הידוע: נסי, מקסימום תצליחי.
למנהלת:
1. עובדת באה עם רעיון לשינוי? תפרגני לה על היוזמה, כיוון שזה אומר שזוהי עובדת שאוהבת את מקום עבודתה, אכפת לה והיא רוצה לעשות שינוי טוב.
2. על כל יוזמה – תגידי כן. אם הרעיון עוד לא לגמרי נשמע לך, שלחי את העובדת לתחקיר נוסף. בקשי ממנה עוד דאטא, עוד מידע על הבעיה והפתרון, אולי שתבנה שלד ראשוני על התהליך שדרוש, מקומות אחרים עם יוזמות דומות. בקשי ממנה לחזור מגובשת יותר בעמדתה ובחנו יחד את הרעיון בפגישה נוספת. זה יעזור בלהבין את ה-מה מצידה, ולך יעזור בהורדת חסמים של ה-איך.
3. תמיד לעודד יוזמה, בישיבות, בשיחות מסדרון, בפגישות אישיות. זה תורם לעובדת, וזה בטח תורם לארגון.
4. וגם – תעזי! כמו שאומר המשפט הידוע: נסי, מקסימום תצליחי.
אם אתן רוצות לשתף אותי במה אתן חדשניות במקצוע, מוזמנות לכתוב לי למייל: efratgubi@gmail.com ולהשתתף בטורים הבאים.
