מאמר זה מבוסס על עבודת דוקטורט בנושא הסולנות בהנחיית פרופ' יובל פלגי וד"ר דקלה סגל-כרפס.
מילות מפתח: ריפוי בעיסוק, סולנות, עיסוק, משמעות, הקשר
במאמר זה, תופיע זה המילה solitude בהקשר של בדידות, בידוד חברתי וכיוצא באלו, ואילו בהקשר חיובי של ה-positive solitude נשתמש במילה סולנות.
תקציר
הסולנות, שנגזרת מן המילה solitude, ואין לה תרגום הולם בעברית, אינה מתוארת בספרות המדעית כתופעה העומדת לעצמה. היא מקושרת במרבית המקרים לבדידות, לבידוד חברתי, לביישנות ולמקרים שונים של "היות לבד". "היות לבד" מקושר לתוצאות שליליות, כגון הידרדרות בריאותית וקוגניטיבית. המילה סולנות מתארת את ה- ,positive solitudeתופעה שמדברת על החלק החיובי של ה-,solitude על אף שאינה מוגדרת כך בספרות. מאמר זה מתמקד בחלק החיובי של תופעת היות לבד. מאמר זה הינו מסוג דיון, שנועד להאיר על תופעת הסולנות. הוא מתמקד בהגדרות התופעה ובתיאוריות שהוליכו אליה, ומתאר את הסולנות בדת, בסיפורת ובמחקר ואת יתרונותיה. בדיון ובסיכום תודגש חשיבות התופעה בחיי היום-יום ובמחקר, תעלה השאלה איך אפשר להתייחס לסולנות בהקשר של מסגרת העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק בישראל: מרחב ותהליך (המתע"מ), ותעלה קריאה למטפלים ולמטפלות לאפשר מתן לגיטימציה לחוות ולעסוק בסולנות.
Key Words: Occupational therapy, positive solitude, meaningful activity, loneliness, social isolation
Abstract
The English word "Solitude" has no accurate translation in Hebrew. Moreover, it has no unanimous definition in empiric literature. It is mostly described as loneliness, social isolation, shyness or other states of being alone. Being alone is connected with negative outcomes such as ill-health or mental deterioration. However, solitude is also described as positive and pleasant. The capacity to positively be alone was named positive solitude (Solanut in Hebrew), yet is not a familiar phenomenon in empiric literature. This review of the literature focuses on the positive aspects of being alone, namely, positive solitude. Thus far, solitude and positive solitude are used interchangeably in literature and have no separate definitions. At times in the past it was not acceptable to enjoy positive solitude experience. However, a new wave of studying the positive solitude phenomenon has begun. This paper aims at reviewing the positive solitude phenomenon. It focuses on its definitions and theories, as well as on its history in common literature, religions, and research. The benefits of positive solitude are also presented. The summary and discussion emphasizes the phenomenon's importance in daily living as well as in research. It raises the question whether positive solitude may be considered as a new domain within the occupational therapy practice framework (OTPF). Both therapists and their clients are invited to validate the experience of positive solitude as a meaningful activity.
https://doi.org/10.55134/w79ve89o
