מילות מפתח: מחלות כרוניות, ניהול-עצמי, ניידות, תפקוד, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה
תודות:
אנו מודות לכל האנשים עם טרשת נפוצה שתרמו מזמנם ורצונם כדי לענות על הסקר.
תקציר
רקע: טרשת נפוצה היא מחלה כרונית פרוגרסיבית המשפיעה על תפקוד האדם ואיכות חייו. גישת הניהול עצמי מתייחסת לפעילויות היום-יומיות שהאדם מבצע כדי להפחית את השפעת מחלה על מצבו הפיזי, התפקודי ואיכות חייו, וכוללת היבטים כגון ניהול רפואי (קבלת טיפולים על ידי מקצועות הבריאות) ואורח חיים (פעילות גופנית סדירה). במסגרתה הרחבה הגישה כוללת גם היבט סובייקטיבי, המכונה בספרות "אקטיבציה" ומתייחס לידע, ליכולות ולביטחון שיש לאדם בניהול בריאותו. חסר מידע לגבי הקשר בין ניהול עצמי ורמת אקטיבציה לבין תפקוד ואיכות חיים באנשים עם טרשת נפוצה. מטרות: 1.לתאר את הניהול עצמי ורמות אקטיבציה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. 2. לבדוק את הקשרים בין ניהול עצמי ואקטיבציה לבין מדדי תפקוד, ניידות ואיכות חיים. שיטה: סקר דיגיטלי שכלל שאלוני דיווח עצמי לגבי ניהול עצמי, רמת אקטיבציה, מדדי תפקוד ואיכות חיים. תוצאות: 79 אנשים עם טרשת נפוצה ענו על הסקר. המשתתפים דיווחו על רמות גבוהות של ניהול עצמי ואקטיבציה. מרבית המשתתפים אינם מקבלים טיפולים של מקצועות הבריאות. בניתוח רגרסיה נמצא כי לביקור אצל הנוירולוג וקבלת טיפולים ממקצועות הבריאות יש תרומה למצב הניידות (R2=0.05, R2=0.16 בהתאמה). פעילות גופנית נמצאה כקשורה למצב הניידות (r=-0.23, p<0.05) ורמת האקטיבציה נמצאה קשורה לאיכות חיים (r=-0.24, p<0.05), אך שניהם לא נמצאו משמעותיים במודל הרגרסיה. דיון ומסקנות: ממצאי המחקר מלמדים כי לניהול עצמי הכולל ביצוע פעילות גופנית, ובעיקר ביקורים אצל נוירולוג וקבלת טיפולים בריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה יש קשר למשתני תפקוד ניידות ואיכות חיים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. עם זאת הקשרים שנמצאו מורכבים ושונים בחלקם מאלו שנמצאו במחלות כרוניות אחרות, וייתכן שהדבר נובע מאופיה התנודתי של המחלה.
Key words: chronic diseases, self-management, mobility, function, Occupational Therapy, Physical Therapy
Abstract
Background: Multiple Sclerosis is an incurable, chronic, and progressive disease that affects an individual's function and health-related quality of life (HR-QoL). Self-management refers to activities the individual performs in order to reduce the impact of illness on his function and HR-QoL, and includes aspects such as medical management (treatment by health care professionals) and lifestyle (regular exercise). A subjective aspect of patient activation is also part of the broader approach, and refers to the knowledge, skills, and confidence individuals have to manage their health. Although this approach has been studied in people with Multiple Sclerosis, there is limited data about its associations with activation level, function, and HR-QoL. Objectives: 1. To describe self-management and the level of patient activation among people with Multiple Sclerosis. 2. To examine the correlation between self-management and patient activation and between function, mobility and HR-QoL. Method: A digital survey was conducted and included self-report questionnaires to assess self-management, activation levels, function, mobility and HR-QoL. Results: The survey was completed by 79 people. Self-management and levels of activation were high. Most participants did not receive health-profession treatment. Regression analysis showed that visits to the neurologist and receiving treatments from the health professions contribute to mobility (R2 = 0.05, R2 = 0.16 respectively). Exercise was found to be related to mobility status (r = -0.23, p <0.05) and the level of activation was found to be related to HR-QoL (r = -0.24, p <0.05) but both were not found to be significant in the regression model. Discussion and conclusions: In people with Multiple Sclerosis, self-management, including physical activity, but mainly visits to the neurologist and treatments by health professions, is related to mobility and HR-QoL. However, the relationships found are complex and differ from those seen for other chronic diseases, and this may be due to the fluctuating nature of the disease.
https://doi.org/10.55134/yv3jrmjg
