Key Words: Social skills, social participation, Developmental Coordination Disorder (DCD), adolescents, adulthood
Abstract
Background: There is a lack of knowledge concerning how individuals with developmental coordination disorder (DCD) perceive their social participation as they move from adolescence to adulthood, or how they experience social relationships during these crucial life stages, as compared with typical adults. Objectives: This study sought to (1) compare and contrast the reported social experiences of individuals with and without DCD, in late adolescence and adulthood; and (2) to compare past and current self-perceptions of social experiences among these individuals. Method: This was a descriptive and comparative study. The participants included 110 young adults between the ages of 18–40 years, whose responses to the Socialising and Friendship Questionnaire (SAF-Q) enabled us to compare and contrast differences between groups on socializing and friendships, currently and retrospectively. Questionnaire responses were compared between adults with DCD (n=37) and without (n=73). Results: Using independent sample t tests, the SAF-Q revealed significant differences (t (110) = -3.19, p < 0.05) between participants with and without DCD in the SAF-Q “past” section (late adolescence), but no significant differences (t (110) = -1.64, p > 0.05) in the SAF-Q “current” section (adulthood). Conclusions: This preliminary study revealed that adults with DCD tended to recall poorer social experiences as adolescents, compared to the memories of typically developed adults. In adulthood, however, they reported social experiences similar to those of typical adults. This suggests a need to develop social intervention for adolescents with DCD which includes the practice of social participation and skills, in preparation for adulthood.
תקציר
רקע: קיים מעט מחקר וידע בתחום הריפוי בעיסוק אודות החוויה של מבוגרים צעירים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה מוטורית (Developmental Coordination Disorder, DCD) על יכולתם לפתח קשרים חברתיים קרובים בהשוואה למבוגרים טיפוסיים. מטרות: המחקר הנוכחי בודק את השווה והשונה בדיווחים אודות התנסויות חברתיות בקרב מבוגרים עם וללא קשיים מוטוריים וחוקר את היכולת לפתח קשרים חברתיים בגיל ההתבגרות המאוחרת ובגיל הבגרות. שיטה: המחקר הנוכחי הנו תיאורי השוואתי. במסגרת המחקר, פותח שאלון הבודק השתתפות חברתיתSocialising and Friendship) (Questionnaire- SAF-Q על מנת להשוות השתתפות חברתית בין מבוגרים עם DCD (n=37) לבין מבוגרים טיפוסיים (n=73) ביכולתם ליצור קשרים חברתיים בהווה ובאופן רטרוספקטיבי בעבר. תוצאות: ממצאי מבחן t-test למדגמים לא מזווגים נמצא הבדל מובהק(t (110) = -3.19, p < 0.05) בין מבוגרים עם DCD לבין מבוגרים טיפוסיים בחלק של השאלון הבודק השתתפות חברתית בגיל ההתבגרות המאוחרת ("עבר"), אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר בחלק השני של השאלון הבודק השתתפות חברתית בגיל המבוגר ("הווה") (t (110) = -1.64, p > 0.05). מסקנות: מחקר ראשוני וחלוץ זה מלמד כי המחקר מלמד כי מבוגרים צעירים עם DCD מדווחים רטרוספקטיבית, על חוויות חברתיות פחות טובות ממבוגרים טיפוסיים בשלהי גיל ההתבגרות. בגיל הבגרות הדיווח העצמי שלהם דומה לזה של מבוגרים טיפוסיים. קיימת חשיבות להתערבות בתחום החברתי בקרב אוכלוסיית DCD בגיל הצעיר על מנת לשמר תפיסה עצמית חיובית ולמנוע תסכולים חברתיים עתידיים.
https://doi.org/10.55134/21aklv2j
