Key words: ADHD, Self-Compassion, Quality of life, Occupational Therapy
Abstract
Background: Adults with Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD) experience multiple difficulties in functioning and quality of life (QoL). Biological factors have been shown to explain ~ 30% of QoL variance, yet according to a biopsychological perspective on health there is a need for additional research on psycho-social factors which may add to the explained variance of QoL. Self-compassion (SC) concerns the way people relate to themselves when they experience suffering and pain. SC has been associated with QoL in various populations with chronic health conditions, yet evidence of SC in adults with ADHD, and specifically in Israel is limited. Methods: Cross-sectional survey design. Convenience sample comprising 34 adults with ADHD and 26 without ADHD. Participants completed self-rated questionnaires: ADHD symptoms (ASRS) Adult ADHD self-report scale, ADHD related QoL (AAQoL), and the Self-Compassion Scale (SCS) comprising 6 scales: mindfulness, common humanity, self-kindness, over identification, isolation, and self-judgement. Results: Comparison between groups demonstrated that the ADHD group mean scores were significantly lower on AAQoL (F (1,58) = 20,84, p< .001) and on SCS (F (1,58) = 12.60, p< .001). Significant differences were found on five of six SCS subscales, with largest effects on over identification and common humanity. A positive significant correlation was found between total SCS and AAQoL total scores (r=.63; 69, p<.001). Additionally, SCS contributed to the explained variance of AAQoL beyond that accounted for by the ADHD group. Conclusions: SC may be a worthy intervention target to increase QoL among adults with ADHD.
Main message
- Positive aspects of self-compassion are lower, and negative aspects are higher in adults with ADHD compared to adults without ADHD.
- Self-compassion is significantly associated with quality of life.
- Self-compassion is modifiable and a worthy target to improve quality of life
This article is based on the research conducted by Yuval Lester-Keidar R.I.P. as partial fulfillment for his MSc Degree at the School of Occupational Therapy, Faculty of Medicine, Hebrew University. This work is also of part of the research conducted by Dr. Tamar Paley for her PhD thesis: “Occupational identity, quality of life and recovery processes among adults with ADHD”, supervised by Prof. Adina Maeir and Prof. Ron Shor.
In February 1999, during his military service, Yuval was seriously wounded. He lost both his hands and his vision was impaired. In addition, he sustained serious neurological damage. Despite this daunting situation, and perhaps because of it, he dedicated his life to broadening a public understanding of the handicapped and their functioning in an open society. This paper is based upon his research for his master’s thesis. He died in October 2019, from neurological complications, before he was able to bring this material to fruition.
Yuval contributed greatly to the Israeli Occupational Therapy community and he is sorely missed.
מילות מפתח: הפרעת קשב ופעלתנות יתר, חמלה עצמית, איכות חיים, ריפוי בעיסוק
תקציר
רקע: מבוגרים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) חווים קשיים מרובים בתפקוד ובאיכות החיים. גורמים ביולוגיים נמצאו מסבירים כ-30% מן השונות של איכות חיים, אך לפי תפיסה ביו-פסיכו-סוציאלית של בריאות, יש צורך להשלים מחקר על אודות גורמים פסיכו-סוציאליים שעשויים להוסיף להסבר השונות של איכות החיים. המחקר הזה מתמקד בחמלה עצמית, שקשורה לאופן שבו אדם מתייחס לעצמו כשהוא חווה סבל וכאב. חמלה עצמית נמצאה קשורה לאיכות איכות חיים בקרב מגוון קבוצות של אנשים המתמודדים עם מצבי בריאות כרוניים, אך חסר מחקר על חמלה עצמית אצל אנשים עם ADHD באופן כללי, ובישראל בפרט. שיטה: מחקר חתך מסוג סקר. מדגם נוחות שכלל 34 מבוגרים עם הפרעת קשב ו-26 ללא הפרעת קשב. המשתתפים מילאו שאלונים לדיווח עצמי של תסמיני הפרעת קשב, איכות חיים (AAQoL) וחמלה עצמית (SCS). שאלון ה-SCS כולל שישה סולמות: קשיבות, אנושיות משותפת, נדיבות עצמית, הזדהות יתר עם הקושי, בדידות והלקאה עצמית. תוצאות: השוואה בין הקבוצות הדגימה ממוצעים נמוכים יותר באופן מובהק בקרב קבוצת ה-ADHD בAAQoL- F(1,58) = 20.84, p< .001)) וב-SCS (F(1,58) = 12.60, p<.001). הבדלים מובהקים בין הקבוצות נמצאו גם בחמישה מתוך ששת תת-הסולמות של חמלה עצמית. עוצמת האפקט הגדולה ביותר נמצאה בהזדהות יתר עם הקושי ואנושיות משותפת. נמצא מתאם חיובי מובהק בין ציון כולל של SCS ל-AAQoL בשתי הקבוצות (r=.63; 69, p<.001). כמו כן, נמצא כי חמלה עצמית תרמה לשונות המוסברת של איכות החיים מלבד לאבחנת ADHD. מסקנות: חמלה עצמית עשויה להיות מוקד התערבות משמעותי לקידום איכות החיים למבוגרים עם ADHD.
מסר עיקרי
- בקרב מבוגרים עם ADHD היבטים חיוביים של חמלה עצמית נמוכים יותר, ואילו היבטים שליליים שלה גבוהים יותר, לעומת מבוגרים ללא ADHD.
- חמלה עצמית קשורה במובהק לאיכות חיים.
- חמלה עצמית ניתנת לשינוי והיא בעלת משמעות ניכרת בקידום איכות חיים.
מאמר זה מבוסס על עבודת המוסמך של יובל לסטר-קידר ז"ל בנושא "חמלה עצמית ואיכות חיים בקרב מבוגרים עם וללא הפרעת קשב בישראל", בבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית. המחקר נעשה במסגרת עבודת הדוקטורט של תמר פלי בהנחייתם של פרופ' עדינה מאיר ופרופ' רון שור בנושא: "זהות עיסוקית, איכות חיים ותהליכי החלמה בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב".
ב-1999 במהלך שירותו הצבאי, נפצע יובל באורח קשה. הוא איבד את שתי ידיו, חלק מראייתו וניזוק נזק נוירולוגי ניכר. למרות מצבו הקשה, ואולי אף בגללו, הוא הקדיש את חייו להרחבת ההבנה הציבורית של אנשים עם אתגרים תפקודיים בקהילה. הוא הלך לעולמו באוקטובר 2019, לפני שהספיק לסיים את עבודתו זו.
יובל תרם תרומה רבה לקהילת הריפוי בעיסוק בישראל והוא חסר לנו מאוד.
https://doi.org/10.55134/9kMnR6Wt
למאמר המלא
