Key words: occupational therapy, culinary art therapy, group intervention, cooking and eating, eating disorder
Acknowledgments
We thank Dr. Rachel Bachner-Melman and Dr. Ayelet Barak-Nahum for their review and comments that greatly improved the manuscript.
Abstract
Food and its significance are core issues individuals with eating disorders face, affecting their thinking, behavior, and function. Cooking interventions are being used in various therapeutic settings with various benefits. Specifically, occupational therapy practical food groups are a meaningful intervention for individuals with eating disorders. Practical food groups involve eating-related outings (going to a local cafe or restaurant) and meal-preparation activities. They do not however, usually discuss issues related to food and cooking, their role in the disorder, and their influence on relationships. Culinary-art therapy is a novel approach that broadly perceives food and cooking as enabling participants to explore needs, patterns, and relationships and facilitate therapeutic processes. We implemented a culinary-art therapy group intervention for inpatients with eating disorders. The group's main objectives were to use cooking to explore attitudes and feelings towards food and eating, facilitate a group and interpersonal process, provide psychoeducation on healthy eating, and improve eating behaviors. Thirty-eight adults participated in five consecutive rounds of the group. The intervention's impact was assessed using detailed notes of the sessions, group feedback sessions, and interviews. Participants reported that the group enabled them to deal with food anxieties and reexamine food-related cognitions and habits. Behavioral improvement also was observed among patients who began touching and preparing food they had previously avoided as they experienced new dishes. Culinary-art therapy has therapeutic potential for individuals with eating disorders, yet further applications and evaluations of this promising approach should be undertaken.
Main message
- Culinary group intervention uniquely contributes to the therapeutic process of eating disorder patients.
- The group provides direct encounters with food as a safe setting to discuss more complex issues.
- Food-related thoughts, beliefs, fears, behaviors, and skills as interpersonal aspects and general function were addressed in the group.
מילות מפתח: ריפוי בעיסוק, טיפול באמצעות בישול, טיפול קבוצתי, בישול ואכילה, הפרעות אכילה
תודות
ברצוננו להודות לד״ר רחל בכנר-מלמן ולד״ר אילת ברק-נחום על סקירתן והערותיהן ששיפרו מאוד את הכתוב במאמר.
תקציר
אוכל וחשיבותו הינם נושאים מרכזיים שאיתם מתמודדים אנשים עם הפרעות אכילה, אשר משפיעים על החשיבה, על ההתנהגות ועל התפקוד שלהם. במגוון מסגרות טיפוליות יש התערבויות העושות שימוש באוכל ובבישול, מציגות יתרונות שונים. נמצא כי השימוש שנעשה באוכל בקבוצות של ריפוי בעיסוק הוא בגדר התערבות משמעותית עבור אנשים עם הפרעות אכילה. עם זאת, בקבוצות אלו לרוב לא נידונים נושאים הקשורים באופן ישיר לאוכל ולבישול, לתפקידם בהפרעה ולהשפעתם על מערכות יחסים. טיפול באמצעות בישול הוא גישה חדשנית התופסת אוכל ובישול באופן נרחב כמאפשרים למשתתפים לחקור צרכים, דפוסים, מיומנויות ויחסים, וכמסייעים לתהליכים טיפוליים. יישמנו התערבות קבוצתית של טיפול באמצעות בישול עבור מאושפזים/ות עם הפרעות אכילה. המטרות העיקריות של הקבוצה היו להשתמש בבישול כדי לחקור עמדות ורגשות כלפי אוכל ואכילה, לסייע להתהוות של תהליך קבוצתי ובין-אישי, לספק ידע על אכילה בריאה ולשפר התנהגויות אכילה. שלושים ושמונה מבוגרים השתתפו בחמישה סבבים של הקבוצה. השפעת ההתערבות הוערכה באמצעות תמלול של המפגשים, משוב קבוצתי וראיונות. המשתתפים ציינו שהקבוצה אפשרה להם להתמודד עם חרדות הקשורות באוכל ולבחון מחדש תפיסות והרגלים הקשורים בו. שיפור התנהגותי נצפה בקרב המשתתפים שהחלו לגעת באוכל, להכין מאכלים שנמנעו מהם בעבר, ולהתנסות באכילת מנות חדשות. נראה כי לטיפול באמצעות בישול יש פוטנציאל טיפולי עבור אנשים עם הפרעות אכילה. עם זאת, יש צורך ביישום ובמחקר נוספים להערכת גישה מבטיחה זו.
מסר עיקרי
לטיפול קבוצתי באמצעות בישול יש תרומה ייחודית לתהליך הטיפולי של מטופלים עם הפרעות אכילה.
הקבוצה מספקת מפגש ישיר עם האוכל וכן מקום בטוח שאפשר לדון בו בנושאים מורכבים יותר.
בקבוצה ניתנה התייחסות למחשבות, אמונות, פחדים, התנהגויות ומיומנויות הקשורים באוכל וכן להיבטים בין-אישיים ותפקוד.
https://doi.org/10.55134/8mdvhfh5
