עדכון בנושא יישום תקנות נגישות השירות

קהילה יקרה,

בתאריך 15.11.2021 התקיימה ישיבה עם החברה הישראלית לריפוי בעסוק, ארגון קל"ת ועו"ד יהודה מירון, מי שהוסמך מטעם משרד הבריאות להוביל את מהלך יישום תקנות נגישות השירות במשרד הבריאות. שר הבריאות מוסמך מתוקף סמכותו למנות נציג מטעמו, על מנת לנסח את אופן שבו התקנות ייושמו בכל מגוון השירותים שניתנים על ידו. אופן יישום תקנות השירות נידון בוועדות שונות בכנסת, בתי חולים, קופות החולים וארגונים מקצועיים.

הוצגה בפנינו טיוטת התקנות ואנחנו הערנו את ההערות על מנת להגיע למסמך הוגן שיאפשר מתן שירות נגיש מחד, ונהלי יישום  סבירים מאידך.

רקע

• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 מכיל תקנות נגישות השירות.
• על שר הבריאות לקבוע בתקנות את התאמות הנגישות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות לשירותי בריאות למקומות ציבוריים קיימים שבהם הם ניתנים.
• שר הבריאות הגיש לראשונה לכנסת ב-2012 טיוטת תקנות שכוללת הצעות להסדרים מקיפים להנגשת שירותי הבריאות ואת המקומות הקיימים שבהם הם ניתנים.
• ב-2016 נסתיימה התקנתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016, שמסדירות שני חלקים מתוך הנדרש – הנגישות למקומות קיימים שהם בתי חולים קיימים ומרפאות קיימות.
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"א-2021- הצעת תקנות זו היא השלמת חלק נוסף ביישם חובתו של שר הבריאות לפי חוק שוויון, ומטרתה להסדיר את הנגישות למרפאות עצמאיות קיימות. כעת מדובר בטיוטה בלבד עד לאשור סופי.
• סעיפים 19יז, 19כ, 19כא, 19כד, 19כו ו-19סח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 (להלן- החוק),  בהתייעצות לפי סעיף 19כא(א) לחוק עם ספקי שירותים גדולים, עם ארגונים המייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב עם הוראות תקן ישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של החוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
• הצעת התקנות קובעת את סידורי הנגישות הנדרשים ממרפאה עצמאית קיימת, וכן קובעת מנגנונים להקלות למרפאות עצמאיות קיימות כדי לאפשר במקרים מתאימים לקופות החולים להבטיח את זמינות שירותי הבריאות לכלל מבוטחיהן, בד בבד עם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותים אלה.
• כעת מנסחים את התקנות לנגישות מבנית לעצמאיים המספקים שירותים לקופות החולים.
• בשלב השלישי יותקן הפרק שיעסוק בנגישות לשירות עצמו והוא יחול על כולם.
• בשלב הרביעי יותקן הפרק שיעסוק בנגישות לשירותים פרטיים שלא תחת חוק בריאות ממלכתי.

כיצד זה ישפיע עלי כמרפאה בעסוק ?

שכירה? במידה ואני שכירה אז מקום העבודה שלי אחראי ליישום התקנות.

עצמאית? במידה ואני עצמאית בחוזה (פרילנס) עם גוף שנותן שירותי בריאות, אזי הקופה תדרוש מכל העצמאיות לעמוד בתקנות הנגישות, ולהתחייב על שיפוי במידה ותהיה תביעה נגד הקופה שהקליניקה אינה נגישה.

אין עדיין מידע כיצד תתנהל אכיפה –  הנטייה להשאיר לקופות לגבש את אופן האכיפה.

במידה ואני עצמאית ללא חוזה פרילנס עלי להבין שאני חשופה לתביעות על שירות לא נגיש.

יש הבנה שחלק מהמטפלים יושבים בבתי מגורים שלא תמיד ניתן ליישם על פי הנדרש ועל כן רמת ההנגשה הנדרשת הונמכה משמעותית

• שוכרת קליניקה בבניין משרדים או בניין ציבורי? יישום תקנות הנגישות באחריות הגוף המשכיר. באחריותך לבדוק שאכן מתקיימים.
• מפעילה קליניקה בבית פרטי או בניין דירות פרטי? שימי לב שאת אחראית לבחון את התכנות יישום התקנות.

מהן דרישות הנגישות על פי התקנות? כאמור מדובר בטיוטה שיש לקבל עליה אשור.

• הנגישות למרפאה כוללת את הדרך אל הקליניקה שכלל הציבור עושה בה שימוש (לדוג' מתחנת האוטובוס או מגרש החניה) . המשמעות: דרך נגישה רציפה ללא מדרגות מגבול המגרש אל פתח הבניין ואל המפלס בו נמצאת הקליניקה/מקום קבלת השירות המיועד. דרך נגישה רציפה, שהיא הדרך שבה הולך הציבור, תוביל מהכניסה לבנין עד לכל אחד מאלה:

(א) כניסה למרפאה עצמאית קיימת, לעמדה שניתן בה שירות נלווה כגון שירותי מזכירות, חלל המתנה, ומשם לחלקי המרפאה בהם ניתן שירות בריאות או שהציבור מגיע אליו, כגון שולחן, עמדת  בדיקה או טיפול;

(ב) לבית שימוש נגיש כמפורט בס"ק (17).

• במקרה בו ההסכמים נחתמו עם קופות החולים לפני התקנות ואין נגישות:

אם מדובר בבניין משרדים – ניתן לבחור בין מעבר מקום או להפסיק ההתקשרות עם הקופה (בבניין משרדים האחריות להנגשה היא על בעל הנכס/הבנין); אם מדובר במבנה מגורים, התקנה מתירה לתת טיפול במקום אחר בדירה/בית שהוא לא חדר הטיפול, אם הוא נגיש. לגבי רוחב, שיפועים, גודל מעלית – יש הקלות.

• לוחות זמנים: משרד הבריאות מציע החלה הדרגתית של שנתיים ויש התדיינות על הוספת שנה שלישית. כלומר פרק זמן של שנתיים מכניסת התקנות לתוקף להפוך לנגיש.
• בבניין מסחרי – אם אחרי 2/3 שנים לא נגיש, לא יוכל לתת שירות לקופה בבניין מסחרי.
• לגבי בתי מגורים- אם הקופה לא מוצאת לך תחליף, היא תוכל לבקש אישור מיוחד לעוד שנתיים ממשרד הבריאות. המטפלת תוכל לקבל את האישור המיוחד, אבל צריכה לספק גישה למטופל עם המוגבלות ותידרש לטפל בו במקום נגיש, אלו החלופות: 1. הקצאה של הקופה למקום נגיש אחר 25% מכלל השירות (ראה סעיף אחרון) שירות מרחוק (טל -רפואה) 3. טיפול בביתו של המטופל
• לגבי נגישות בית שימוש:
  • בית שימוש נגיש בבניין מסחרי – מספיק אחד; בית שימוש לא נגיש בבניין מסחרי- כדי למנוע אפליה יש לסגור לכולם את השימוש
  • בית שימוש בבתי מגורים – אם זו הבעיה היחידה – תוספת של שנתיים להנגשה וטיפול באדם המוגבלות במקום נגיש.
• בתקנות קיים סעיף שעוסק בטורים ובחלופות ס' 7(א) ושם רוכזו הערות החברה הישראלית וארגון קל"ת
• כדי שיאושר מתן שירות במקום לא נגיש בקשנו תנאי 1 מתוך שלושה: (במקור היו צריכים להתקיים כל 3 התנאים)

1. המרפאה העצמאית הקיימת נמצאת בבנין המשמש למגורים;
2. קופת חולים התקשרה עם נותן השירות לפני תחילתן של תקנות אלה;

• לדעת קופת חולים, הנתמכת באסמכתאות מתאימות, הפסקת אספקת שירות הבריאות על ידי אותו נותן שירות מאותה מרפאה לא נגישה, תגרום לפגיעה מהותית בזמינות שירות הבריאות לציבור המבוטחים, וכל עוד אין בידי קופת חולים חלופה סבירה לאותו ספק. הממונה רשאי יהיה להאריך את התקופה האמורה אם ביקשה זאת קופת החולים לגבי תחומי רפואה משפחה ורפואת ילדים אם אי הארכתה התקופה תגרום לפגיעה מהותית בשירות הבריאות בקהילה . אנחנו דרשנו לאפשר הארכה של 10 שבועות ברצף על מנת לאפשר השלמה של סדרת טפולים שבועי בהתפתחות הילד או במקרה של בעיות נוירולוגיות קשות (CVA) בכדי למנוע שיבוש של חיי משפחה בעת שמביאים ילד או בן משפחה לטיפול.
• התייחסות להגדרת מרחק של מרפאה נגישה אליה תצטרך להגיע המטפלת על מנת לתת שירות נגיש – רשות מקומית (מה קורה אם אין גבול בין רשויות)/ הגדרה של מרחק סביר
• היקף השירות המינימלי החודשי שיסופק במרפאה הנגישה – התקנות מחייבות שנותן השירות יספק במרפאה הנגישה שירות בריאות בהיקף של 25% לפחות מסך כל היקף השירות שהוא נותן לקופת החולים במהלך חודש ולא פחות משעה אחת. אנחנו דרשנו  10% בלבד. הלקוחות מעדיפים את הקליניקה המקורית + הסטינג שלה . 10% נחשב חצי יום בשבוע מאפשר למלא יומן.
• מטפל/ת שבזמן תחילת יישום התקנות הללו מלאו להם 65 ומעלה והוא היחיד שמספק שירותים במרפאה עצמאית קיימת שאינה נגישה, יהיה רשאי להמשיך ולספק בה שירות בריאות לאחר המועד הקובע, וקופת חולים תהיה רשאית לקבל ממנו שירותי בריאות במרפאה לא נגישה
• קופת חולים תפעיל שירות פניות שבאמצעותו יוכלו אנשים עם מוגבלות לדווח על קשיים בקבלת שירות בריאות מספק שירות בריאות שאושרו לגביו חלופות שירות לפי סעיף זה. קופת חולים תבחן את הקשיים שדווחו, תבצע את הנדרש כדי שלאדם עם מוגבלות תהיה נגישות לנותן שירות בריאות כאמור, ותעדכן את הפונה על הצעדים שנקטה, הכל בהקדם האפשרי כדי שיוכל לקבל את השירות באותה זמינות ואיכות כמו שאר ציבור המבוטחים.
• הממונה ידווח לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לא יאוחר מ-14 ימים לאחר אישור שנתן לפי פרט משנה (ב), את פרטי האישור ובהם פרטי נותן השירות, סוג השירות, כתובת המרפאה הלא נגישה וקופת החולים שביקשה את האישור.

לשרותכם תמיד החברה הישראלית לריפוי בעסוק